אי בודד או לא לילך מידן

דף הבית >> אי בודד או לא לילך מידן

אי בודד או לא?

לילך מידן

אני חיה על אי, ממש כמו בסיפורים, עם עצים, קופים, אגוזי קוקוס מציצים עלי מלמעלה וחוף ים סביב -מי צריך יותר?

כשהגעתי עם משפחתי לסינגפור , בשבועות , חודשים ולמעשה במשך השנה הראשונה הייתי מלאת התפעלות ממה שיש לאי להציע. ובאמת שהמקום הזה קטן. אחרי הכל מדובר על כ 700 קילומטרים רבועים כולל הרחבות. 

אבל בכל זאת- אומנות על רבדיה השונים מכל העולם, פארקים רבים לשעשועים ונוי ברמה בין לאומית, פינות חמד לרוב, חיי דת מגוונים, מקומות נאים לפיקניק ומה לא 

אז איפה הבעיה והאם ישנה כזאת? 

לעיתים מזדחלת בי תחושת קלסטרופוביה קלה. לא משהו קשה או מדכא ממש, אבל כן תחושה שאני חייבת לצאת מפה בהקדם. לא חשוב לאן-לצאת! 

אולי זה משהו בישראלית שבי שמחפש חופש, מרחב, את היכולת התמידית לדעת שיש לאן לצאת, לראות ולטעום עוד ועוד, אולי החופשות המרובות בבית ספר של הילדים ואולי פשוט העובדה שלצאת לגיחות קטנות מחוץ לסינגפור זה יחסית קל ובעלות סבירה.

קיימת בי דואליות. מרגש לצאת, מרגש לחזור. ההכנות לטיולים, השאילתות בין החבר'ה לקראת הנסיעה-היית? מה מומלץ? טוב לילדים?  הטיול עצמו  (שלא נתבלבל-זה הכיף הגדול) ואז החזרה הנעימה לנמל הבית-הלא הוא שדה התעופה  צ'אנגי המצוחצח והיעיל לרוב. שבוע שלם של החלפת חוויות על איך היה , מה כדאי ומה לא וחוזר חלילה..מתחילה לחשוב על המסע הבא.

זהו תאור של הרגשה של אחת שחיה על אי.. אי שלפעמים הוא בודד ולפעמים הוא הכל. 

 
 
לייבסיטי - בניית אתרים