ביקור במקדשים טלי גורן

דף הבית >> ביקור במקדשים טלי גורן
מקדשים בסינגפור – ויום הולדת לבודהה החמלה
 טלי גורן


ביקור משמח של אימי, זמן לא ארוך אחרי הביקור האחרון והיסודי שלה בסינגפור,
הביא אותנו לחיפוש אחר פינות החמד הפחות מוכרות בעירנו היפיפייה.
בקלות מילאנו שבועיים של טיולים בלתי פוסקים ואני בטוחה שנצליח למלא גם את הביקור הבא.
אלא שגולת הכותרת של השבועיים הנוכחיים הייתה בחגיגות יום ההולדת של
"בודהה החמלה" Kuan Yin, the Great Compassion Bodhisattva.


כמיטב ימי ההולדת המתוכננים מראש, החלה גם ההרפתקה שלנו שבוע קודם לכן.
אז, בעקבות המלצות חמות, הגענו לביקור במקדש Lian Shan Shuang Lin שבToa Payoh-. לאחר הליכה קצרה מתחנת הMRT, הופתענו לגלות מקדש צבעוני אך מוזנח, הרבה מנחות ובודהה חייכן, אך לא שום דבר "לכתוב עליו הביתה"...
אלא שמבט ימינה ומעבר דרך שער בטון הוביל אותנו אל המתחם האמיתי – מנזר Lian Shan Shuang Lin. המנזר הבודהיסטי הותיק נבנה לפני 100 שנה ושופץ במהלך העשור האחרון. כיום, הוא מכיל קומפלקס גדול ויפיפה של חצרות מטופחות ואולמות תפילה עתירי בודהות מפוארים. ביניהם, עצי בונזאי מסופרים, פרחים, פסלים יפיפיים ושקט מדיטטיבי. בסוף מבוך החצרות המרשימות סטופה ענקית ומימינה המקדש האמיתי. היכל תפילה מרשים הקרוי "היכל המלכים השמימיים" ובקצהו בודהה ענקית זהובה עתירת ידיים. מעבר ל-30 הזרועות האופפות אותה, עטופה הבודהה גם עשרות כפות ידיים קטנות הנשואות בתפילה ועל שמן היא קרוייה "בודהת אלפי הזרועות". בקצה אולם התפילה עמד שולחן ולצידו עלמה חביבה שהתעניינה במטרת הביקור שלנו והזמינה אותנו לטקס יום ההולדת ל"בודהה החמלה" אשר יתקיים כעבור שבוע. התיאור נשמע מעניין ואנחנו הבטחנו להגיע. העלמה לא שכחה לצייד אותנו גם ברשימה של תאריכים נוספים בהם מתקיימים אירועים דומים במקדש.
למרבה הצער הטבלה בסינית שוטפת, אבל את התאריכים אפשר לנחש. וכדאי....  
ב-19 למרץ, יום ההולדת של "בודהה החמלה" התייצבנו במקדש בשנית.
הפעם היה אולם התפילה מלא מפה לפה במתפללים. בשורות הראשונות המתפללים הרציניים, עטויי חלוקים שחורים, ומאחוריהם שורות על שורות של מתפללים הכורעים, עומדים ושרים – הכל בהובלת קבוצת נזירים בכתום, השרים ומהמהמים את התפילות לבודהה. תוך כדי התפילה באולם שוקקת הכניסה אליו עשרות מאמינים המגיעים, רוכשים מנחות, נרות וקטורת, מקריבים, מתפללים ואז מצטרפים גם הם לתפילה שבפנים.


שיכורות מריח הקטורת ומצלילי התפילה המהפנטים עזבנו את המקדש בדרכנו
אל התחנה הבאה בחגיגות יום ההולדת – Bright Hill temple וסביבו המנזר - Kong Meng San Phor Kark See Monastery. המקדש שב-Bright Hill נחשב לגדול מבין המקדשים הבודהיסטים שבסינגפור. גם הוא נבנה בראשית המאה הקודמת במטרה לשמש מקום מנוחה לנזירים המגיעים לסינגפור. המנזר, התברר גם הוא כקומפלקס אדיר של חצרות ואולמות תפילה. הפעם, צבעוניים ומצועצעים יותר מאלו שבמתחם בToa Payoh-. כל האולמות מעוטרים בראשם בארכובים צבעוניים דמויי דרקונים קוצניים ומפלצות צבעוניות ובתוכם פסלי שייש לבן וקריר. 

במעלה הגבעה פגודה זהובה החולשת על האיזור, אך אל מרפסת הגג שבה לא ניתן היה לצאת. ייתכן שבימים מסויימים היא נפתחת ואז כדאי להגיע.
הנוף שנשקף אלינו מהחלונות שבדרך היה נפלא.
עוד בחצר המתחם משרפה גדולה וקולומבריום – בית קבורה בודהיסטי לשמירת שרידי האפר של הנפטרים. האש במשרפה דולקת ללא הפסקה ובין שריפת גופה אחת לשנייה היא ניזונה ממנחות ומתנות נייר הנשלחות על ידי קרובים מתגעגעים, כצידה לאלו מהם נפרדו במקום זה.
מהפגודה והמשרפה ירדנו חזרה אל אולמות התפילה.
בעודנו צופים בטקסים האישיים פנתה אלינו בודהיסטית נמרצת שביקשה גם היא לדעת מה מביא אותנו – אם ובת מישראל, אל אולם התפילה שבסינגפור.
כששמעה שהגענו מתפילת הנזירים שב-Toa Payoh היא התעקשה שלא ייתכן שנסיים את היום ללא ביקור במקדש Kwan Im Thong Hood Cho שבBugis. לדבריה,
לכבוד יום ההולדת של הבודהה מגיעים מאות מאמינים לבקר במקדש ובהזדמנות זו מחפשים בו את מזלם. כדי לוודא שלא נפספס גם את מזלנו שלנו היא הסבירה לנו בפירוט על שיטת ניבוי העתידות הנהוגה במקדשים הבודהיסטים.
לדבריה, על מנת לחזות את העתיד מתבקש המאמין לשאול שאלה ולאחר מכן לנענע ערימת מקלות הנתונה בתוך מארז עד לנפילת אחד מהם. על המקל, מספר המזל.
אלא שרגע לפני שמתקדמים לשלב הבא חשוב לוודא כי המספר הוא אכן הנכון... לשם כך, יש להטיל 2 אבנים בצורת שעועית היוצרות ביחד מעין לב – שתיהן קמורות מצד אחד וישרות מהצד השני. אם נפלו שתי האבנים כשצידה הקעור של האחת והישר של השנייה פונים למעלה, הרי שהמספר הוא הנכון. אם לא, יש לנענע שנית את מארז המקלות ולזרוק שוב את האבנים. לאחר שנמצא המספר הנכון אפשר לגשת איתו לדלפק ולקבל פתקית. הפתקית אמנם כתובה בסינית, אבל מאחוריה תרגום לאנגלית. ושם התשובה לכל שאלה...
הבטחנו להגיע למקדש, אך מפאת קוצר זמן – לא באותו יום. לפני פרידה הפנתה אותנו הבודהיסטית הנמרצת אל אולם האוכל שבמנזר לסעודת יום ההולדת. ניסיון לסירוב מנומס נענה בזעף ואנו מיהרנו להתקדם אל עבר אולם האוכל, בטוחות שנציץ, נצפה במקומיים סועדים ונמשיך הלאה. אלא שכידוע לכל אוהד סינגפור, כאן האוכל הוא מעל הכל. וכשברכת השלום המקומית היא "אכלת כבר?", אין פלא שלא אחד ולא שניים מבין המאמינים שמילאו את החצר המקיפה את האולם, אחזו בנו והובילו אותנו אחר כבוד אל שולחנות האוכל. מסתבר שבהצטרפות אל השולחן עזרנו להשלים שמיניית סועדים, דבר שזיכה אותנו בסעודה מפוארת של מעדנים סיניים משובחים. סביב השולחן התפתחה שיחה ערה. הסועדות התלהבו להדגים ולפרט ולהסביר על כל אחד מבין המעדנים, ווידאו  שלא פספסנו אף אחד
מהם. הקיבולת האסיאתית מרשימה...
 

אחרי טעימה מכל אחד מהמעדנים על השולחן הופתעו המקומיות שהכרזנו שדי – אין יותר מקום.
הן המשיכו למלא עוד צלחת של נודלס ועוד צלחת של מעדני טופו ולאכול, לאכול, לאכול.
מסביב ראינו את הנשים המבוגרות יותר שולפות שקיות ניילון וממלאות את שאריות האוכל כTake away- הביתה.
נפרדנו בחום מחברותינו לשולחן ויצאנו החוצה, כשסביבנו מוסיפים
המתפללים לוודא שכבר אכלנו ולבקש שנכבד אותם ונצטרף שוב לסעודה נוספת ליד השולחנות העגולים... 

את הביקור סיימנו בהליכה נמרצת בפארק Ang Mo Kio היפיפה. פארק מוצל לצד הנהר עם המון פינות חמד שרק מבקשות חבורה של ילדים קטנים שיהנו ממשחקי המים ומגני המשחקים המשוכללים וסלסלת פיקניק לצד בריכת הלוטוסים. עוד נשוב עם המשפוחה.
ובינתיים – יום הולדת שמח ל"בודהה החמלה", ולהתראות במסיבה הבאה.
 
 

 
לייבסיטי - בניית אתרים