ביקור בסינגפור

דף הבית >> ביקור בסינגפור

תבואו לבקר. 

מאיה פקר רינת
 

אני אוהבת ביקורים. הביקורים עוזרים להתגבר על הגעגועים, הם מביאים קצת
את הבית, הם 
מביאים בדרך כלל גם טחינה ושקדי מרק, ביקורים הם הזדמנות נוספת לטייל שוב באתרים הקאנוניים של האי והם בעיקר הזדמנות לחלוק עם הקרובים שלנו שם את החיים שיש לנו פה.
לפני שנסענו המון אנשים הבטיחו שיבואו לבקר אבל לא חשבתי שכל כך הרבה גם יקיימו. בשנה ושלושה חודשיים שאנחנו פה ביקרו אותנו לא מעט: ההורים שלי (פעמיים) ההורים שלו, סבתא שלו (גם, פעמיים), שניים מהאחיינים שלי (בביקור נפרד), שתי חברות שלי שבאו לביקור עבודה ונשארו בגלל החברות עוד קצת, חברים שלו כחלק מהירח דבש שלהם, חברים שלנו מהישוב בדרך לאוסטרליה, הבן של השכנים כחלק מטיול אחרי צבא, כולם מבקרים רצויים ונדמה לי שלא רק שהביקורים עברו בשלום (מטרה הכרחית אך לא מספיקה) אלא גם בהצלחה.

לכן, אחרי שנה ושלושה חודשים נדמה לי שאני יכולה לסמן מה הופך ביקור למוצלח גם עבור המארחים ואיפה המוקשים האפשריים שמהם כדאי להימנע.

ולפני שאציע לכם את רשימת ההמלצות/לקחים/עייצס שלוש הערות מקדימות:

האחת, אני אוהבת אורחים וביקורים, וכמו שאין לי בעיה ש"עוד מישהי גרה איתי בבית ומסתובבת לי בין הרגליים" (כמו שנשאלתי לא פעם על סוגיית העוזרת) גם אין לי בעיה שאורחים יסתובבו לי בין הידיים. מי שחרד לפרטיותו אולי כדאי שידלג לכתבה הבאה בפטפטו. ביקורים הם הקרבה של הפרטיות. לתקופת זמן הביקור הבית על היחסים שבו חשופים לאורחים, אצלי המריבות בין הילדים נמשכות כסדרן גם כשיש אורחים.

השנייה, אנחנו הכנו מראש (לפני ההגעה לסינגפור) את הבן הבכור שלנו שקיבל את החדר "השווה" בבית הכולל שירותים ומקלחת שבמידה ומגיעים אורחים הוא מפנה את החדר לטובתם. עסקה שעל פניו נראתה הוגנת, אלא שגם הוא לא חשב שבמצטבר זה יהיה חמישה חודשים נטו בהם הוא צריך לוותר על החדר שלו.

השלישית, שוב צריך לזכור כי "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה" (אנה קרנינה). כלומר, אירוח ייראה אחרת במשפחות האומללות השונות. היסטוריית היחסים, מארג הכוחות, הצרכים והרצונות חייבים להילקח בחשבון כשמתכננים ומבצעים את האירוח למרות שיש דברים שנדמה לי ויהיו נכונים תמיד בכל המשפחות ובכל החברויות.

 מדריך לאירוח קרובים מהארץ המובטחת בארץ המקיימת:

1. היערכות לביקור מראש: בחינה מדוקדקת של התאריך, תיאום ציפיות, סגירת משך הביקור וכד'. אין משמעות לעונות השנה אך יש משמעות לזמן הביקור ביחס לחופשות הילדים מבית ספר או תכנון נסיעות.

2. תיאום ציפיות ביחס למשך הביקור: לי תמיד נראה שאם מגיעים במיוחד ומרחוק אז שלושה שבועות הם זמן הגיוני לביקור בקצב סביר. נדמה לי שרוב האנשים חושבים ששבועיים זה די והותר. ניתן אולי להאריך את משך הביקור אם במהלכו יוצאים האורחים לגיחת טיול באחת מהמדינות השכנות.

3. נדרש להגדיר את מטרות הביקור (להיות עם הילדים? לקרוע את העיר? בר מצווה?), מטרות שונות מכתיבות תוכנית ביקור שונה. למשל, אם אחת המטרות היא להיות עם הילדים אז הביקור יכול להיות מתוכנן כך שכל אחר צהריים מבלים בבית ויוצאים בעיקר בבוקר.

4.  נדרש דיון על התוכנית באופן כללי עוד טרם הביקור. אצלנו, רוב האורחים ביקשו שאנחנו נכתוב תוכנית כראות עיננו ומתוך היכרות עמם והודיעו שהם סומכים עלינו. התוכנית כמובן חשובה אך היא אמצעי ולא מטרה. תמיד ניתן ורצוי לשנות תוך כדי כתלות ברצון ונטיות האורחים, מזג האוויר, או אירועים מעניינים מזדמנים באי.  בתוכנית, כדאי להגדיר דברים שהם חובה ודברים שהם יותר בגדר רשות.

5. גם אם יש תוכנית כללית בכל ערב "סוגרים" את התוכנית של היום שלמחרת תוך התחשבות באילוצי הבית ורצון האורחים.   

6. ביקור, גם אם "אנחנו נטייל כל היום לבד" דורש פניות מסויימת שלכם המארחים. גם לאורחים הכי קלים, הכי בני בית, הכי קרובים נדרש להציע יותר מאשר מיטה ומקלחת. ביקור מוצלח לא יכול להיעשות "על הדרך" תוך כדי מיליון התחייבויות אחרות. הוא דורש זמינות, קשב ואנרגיה במידה זו או אחרת. אם אין בנמצא אולי שווה לדחות את הביקור.

7. כדאי כמובן להימנע מביקור במקביל של אורחים אבל אם אי אפשר (אצלנו למשל באו לבר מצווה הורים צד אחד וסבתא מצד שני) נדרשת רגישות כפולה והיערכות מכופלת: החל מסידורי השינה המיוחדים וכלה בתוכנית מותאמת. אולי בהקשר הזה ניתן להשאיל את האימרה הקומניסטית: "כל אחד לפי יכולתו, כל אחד לפי צרכיו".

8. ביקור זה עסק יקר. לעיתים נדמה גם למתארחים וגם למארחים שאם ישנים אצל מישהו אז הביקור הופך זול. הוא לא. אמנם יש חיסכון בלינה, בנסיעות (אם יש אוטו) וב"שכר לימוד" על טעויות תיירותיות אבל עדיין יש הוצאות רבות על אוכל, כניסות לאתרים, בילויים וכד'. המארחים צריכים לשאול את עצמם האם מתאים להם ללכת שוב לגן החיות/תצפית 

מהמרינה/מוזיאון/ יוניברסל סטודיו גם בהיבט הכלכלי. תיאום ציפיות כבר אמרנו, וניתן לחשוב על עוד כמה פתרונות. אצלנו למשל הילדים הולכים ליוניברסל סטודיו רק כשיש אורחים או שלא פעם אנחנו מחכים לאורחים בכניסה לאתר עם ספר ועוד.

9. הכנת חדר האורחים: כמובן הצעת המיטות, הכנת מגבות וניסיון לפנות מקום בארון אך בעיקר להוציא מהחדר דברים שנדרשים לתושבי הבית הקבועים בחיי היומיום. מומלץ לצמצם למינימום ההכרחי את הכניסה לחדר האורחים (חוץ מהעוזרת...) ככה מחד גם לא רואים את הבלאגן אם יש, ומאידך מאפשרים לאורחים פרטיות.

10. ניתן לחלק את תוכנית הביקור בין בני הבית. לא כולם חייבים להצטרף לכל חלקי הביקור וגם הביקור לא חייב להיות "מטלה" רק של "זו שאינה עובדת". גם הילדים יכולים ללכת לבד עם סבתא וסבא לחלק מהמקומות בלי ההורים המלווים. 

11. קניות: לקניות כדאי לשלוח את האורחים לבד או לקבוע איתם מקום מפגש בתוך הקניון. אני מצאתי שלהצטרף לקניות זה הכי בזבוז זמן וכסף שיש. כדאי לבקש מהאורחים לא לדחות קניות לרגע האחרון מחד אבל גם לא לדחות דברים חשובים מפני קניות מאידך. אני בעד להקצות לקניות מספר שעות בכל פעם ולא ימים שלמים.

12. לפעמים צריך להזכיר לאורחים שאתם לא מדרכי תיירים והידע שלכם על סינגפור מוגבל. לכן אם הם רוצים להעמיק הם יצטרכו להצטרף לסיורים מקצועיים יותר למשל להסתנכרן לשעות של ההדרכות במוזיאונים. סיורים מודרכים גם יכולים לפנות לכם זמן. 

13. קשה להעריך כיצד מזג האוויר ישפיע על הרצון של האורחים להסתובב בחוץ ובכל מקרה צריך לתכנן כך שניתן יהיה לעשות הפוגות במקומות ממוזגים. (ממסעדות ועד מוזיאונים..).

14. בכל ביקור אני משתדלת לעשות משהו שהוא גם חדש עבורי.

15.  אוכל. סוגייה חשובה מאין כמותה. היו לנו אורחים שאוכלים הכל והיו לנו אורחים שמתקרבים לכשר. היו אורחים שמוכנים להתנסות בהכל והיו אורחים שלא נוגעים בדברים שאינם מכירים. היו אורחים שהאוכל הוא רכיב מרכזי בביקור שלהם והיו אורחים שהאוכל הוא חלק הכרחי אבל לא מרכזי. כאן מעבר לתיאום ציפיות ניתן להניח שאחרי יומיים כבר 

אפשר להבין את הרגלי האכילה של האורחים ולהתאים את הביקור גם להרגלים האלו. בכל מקרה להתייחס לסידורי האוכל ברצינות ולא לפעול באופן שיטתי בגישת ה"כבר נסתדר".

16.  בעיני, חלק הכרחי בביקור הוא חשיפה של האורחים לאורח החיים שלכם. ביקור בבית הספר של הילדים למשל הוא חלק הכרחי בעיני בביקור. המטרה היא לא לאלץ את האורחים להשתלב בחיים שלכם (זה ייחווה כזלזול) אלא לחשוף אותם לחיים שלכם מתוך ההנחה שביקור כזה, בחיים של אנשים, מאפשר להיות תיירים שיכולים קצת יותר להעמיק מעבר למופע האורות במרינה.

17. לתת לאורחים את האפשרות להכיר תודה: לבקש מהם שיביאו דברים מהארץ, להסכים שיזמינו אתכם במסעדה, לאפשר להם לבשל אם הם ממש רוצים ועוד. 

18. לזכור, אין לכם אחריות או שליטה על סינגפור והסינגפורים. מנה לא טעימה במסעדה זה לא אשמתכם, אתם ממש לא נדרשים להסביר למה יש מעט לכלוך באיזה רחוב צדדי ואין סיבה שתהיו נבוכים מיוקר המחייה. גם אתם אורחים בארץ הזו.

דוגמא לביקור לזוג ללא ילדים, למשך חמישה ימים:

יום ראשון: המרכז לתכנון סינגפור – URA (אנחנו תמיד משתדלים להתחיל משם),  המקדש בצ'ינה טאון וסיבוב ברחובות, לצהריים מסעדת דים סאם, אחרי מנוחת צהריים מאורחת מופע אורות וכל אזור המרינה.

יום שני: טבע/פארק: טיול אופניים בפלאו אובין/ פארק פאסיר ריס כולל ארוחת צהריים שם. רכיבת אופניים בפאסיר ריס מאפשרת לשלב ביקור ב OFS . אחרי מנוחת צהריים  סיבוב ברחוב אורצ'ארד לקניות ובכלל ובערב המאוחר מאסג' רגליים.

יום שלישי: הליכת בוקר בגנים הבוטאניים כולל גן הסחלבים/גנים שליד המרינה אחר כך ליטל אינדיה כולל מסעדה הודית. מנוחת צהריים והליכה בנהר או למריליון לפנות ערב.

יום רביעי: שוק רטוב (סיור אוכל עם קרני?), אחד מיני קניונים (למשל כזה שיש בו את מוזיאון דייסו), מנוחת צהריים ואחה"צ/ ערב בסנטוזה (ניתן לשלב הגעה ברכבל ממאונט פבר). 

יום חמישי: מוזיאון (בהדרכה מתואמת מראש של ישראלית מקומית), ערב סטריט כולל המסגד מנוחת צהריים מאוחרת וארוחת ערב של אוכל מקומי במסעדה טובה או במרכז אוכל הומה.
בברכת ביקור מוצלח.

 
לייבסיטי - בניית אתרים