בתור עם אזרחי סינגפור

דף הבית >> בתור עם אזרחי סינגפור

מאיה פקר עמדה בתור לחלוק כבוד ללי קויאן לו
פוסט שנכתב בתור.
10:45: התייצבנו, יחד עם מאות אלפי סינגפורים (ספרתי..), בתור לחלוף על פני הארון של "אבי האומה" הסינגפורית מר לי קואן יו שהוצב בפרלמנט.
חשבתי ללכת לחלוק כבוד בעיקר כיוון שהאיש היה אחד המנהיגים הדגולים (והחיוביים) של המאה ה-20. מנהיג שראה לנגד עיניו את המדינה שלו. הלכתי גם כיוון שהוא מנהיג ששינה לא רק את חייהם של מיליוני סינגפורים אלא גם שינה את חייהם של מיליוני זרים ולכן במובן מסויים שינה גם את מסלול החיים שלי.
מר לי קואן יו, האיש שבשביל סינגפורים רבים הוא סינגפור עצמה. 
11:15 התור התקדם בשלושה מטרים ולדעתי מאחורי יש כבר מאות מטרים של תור המשך. הסינגפורים, חלקם הגדול בבגדים שחורים מחזיקים בידיהם זרי פרחים לבנים עומדים בסבלנות רבה. 
11:45 היינו חמישה, נשארתי לבד. התור באמת לא זז. 
12:15 להתייאש או לא להתייאש זו השאלה. ב1995 הייתי בתור דומה אך מאוד שונה. גם אז חיכיתי (עם ורד) שעות על גבי שעות לעבור על פני הארון של המנהיג. אז הוא נרצח על ידי בן עמו והתור התאפיין בשקט ובהלם. הסינגפורים איתם אני עומדת בתור לא נראים הלומים או עצובים במיוחד. הם נראים כמי שרוצים לחלוק כבוד לה- מנהיג שלהם שמת מוות טבעי בגיל 91. 
12:45 המילה עצלתיים מעולם לא הייתה איטית יותר. בינתיים חושבת על הדברים החשובים. לעמוד כל כך הרבה זמן על הרגליים זה מרזה? 
חיכיתי יותר משנשאר לי או נשאר לי לחכות יותר משחיכיתי עד כה? וגם מסתבר שלצד התור הגלוי יש תור סמוי מן העין המתפתל לתוך רחובות רבים ונוספים, לפחות ככל שמתקדמים מתחילים יותר ללכת ופחות לעמוד. 
13:15 עמדתי כבר כל כך הרבה זמן. איך אוכל לוותר עכשיו? מרגישה כמו במבחן במתמטיקה אחרי שבזבזתי המון זמן על שאלה ועדיין לא הצלחתי לפתור. עבר פה "פקיד" שהודיע שהתור יקח כנראה עוד 5-6 שעות. משורה ישחרר רק המוות?
13:45 אחרי שלוש שעות מתחילה סופסוף שיחה. אין הרבה זרים שזרותם נראית לעין בתור ואני נשאלת למוצאי ולסיבה שאני בתור. אני מתחקרת בתמורה. בשביל הסינגפורים שלידי זו הזדמנות אחרונה להיפרד מהאיש שהביא לסינגפור את עצמאותה והפריד אותה ממלזיה. הם אומרים עליו שהיה איש של רעיונות טובים, הם אומרים ששינה לסינגפורים את החיים והפך את סינגפור למקום נקי כל כך שיש בו מים זורמים.
14:15 התור כשלעצמו מאפשר לראות את "נס סינגפור". התור עובר בסינגפור היפה, המתקדמת, העשירה והמתוכננת אותה חלם וכונן מר לי קואן יו. אנחנו עוברים במרכז העסקים על גדות הנהר בואכה מלון פולרטון המפואר, מזווית מסויימת נראה גם מלון המרינה שמייצג את סינגפור אולי יותר מהכל, אנחנו עוברים על פני המוזיאון לתרבויות אסיה, תיאטרון ויקטוריה, "היכל התרבות" ועוד. סינגפור בהדרה.
14:30 הישורת האחרונה של התור, התור כשלעצמו סינגפור 2:
אנחנו נוהגים לצחוק שהסינגפורים אוהבים לעמוד בתור ואכן אנשים אחרי 4 שעות תור לא נראים סובלים במיוחד, ובסינגפור כמו בסינגפור בישורת האחרונה מסכים שמקרינים את שנות העשייה של ראש הממשלה לשעבר, מזגני ענק שמצננים, עמדות לחלוקת מים ועוד. הכל מתוכנן ומנוהל כדבעי. ישנן גם עמדות לחלוקת כרטיסי תנחומים לכתיבה, לקחתי וליהגתי בעברית כמובן על הידידות והמחוייבות שבין ישראל לסינגפור.
14:42 עברתי ליד הארון. הארון המכוסה דגל סינגפור הוצב במרכז בית הפרלמנט האלגנטי. אף אחד מאלפי הסינגפורים שאני ראיתי לא בכה או נהה. 
כנראה רק רצו לחלוק כבוד לאיש אחד שרבים כל כך חייבים לו כה הרבה.
איך היה שאל אותי גיל בסמס, מתיש ומעניין עניתי. 
לי קואן יו 16/9/1923-23/3/2015.

‎פיטפטו - Pitpet2‎'s photo.
‎פיטפטו - Pitpet2‎'s photo.
‎פיטפטו - Pitpet2‎'s photo.
 
לייבסיטי - בניית אתרים