גרפיטי אומנות או ואנדליזם?

דף הבית >> גרפיטי אומנות או ואנדליזם?
גרפיטי בסינגפור- אומנות או ואנדליזם?
רחלי אורן

טיילתי לי באזור Bras Basa, כשראיתי על הקיר של בית הספר לאומנות Nanyang  ציור קיר ענק- או בשמו העממי גרפיטי צבעוני ו"צועק".
בעודי מתפעלת , נזכרתי כי רק לפני שבוע קראתי בעיתון על ואנדליזם ברכבת התחתית, בצורת ציורי גרפיטי. המאמר דיבר בגנות המעשה ודיווח על התערבות המשטרה. ( שני צעירים גרמנים נעצרו ויועמדו
לדין בסינגפור.) אך מסתבר, כי יש מקומות המותרים
לציורי קיר, אך רוב סינגפור, איננה סובלת את חופש הביטוי הזה.

מה קורה בשאר העולם ? בין אומני הגרפיטי הידועים ביותר בעולם,
אנו מכירים את קיט הרינג , צייר אמריקאי אשר פעל בשנות ה-80 על קירות ניו יורק ומחה על עוולות החיים, מוות, עוני ואפלייה.



באותן השנים צייר על קירות מנהטן אומן רחוב נוסף Jean- Michel Basquint, גם הוא אמריקאי, אשר מחה בעיקר על מרכזי הכוח הלבן בארה"ב וכן עוני וגזענות. בשנים אלו (סוף ה-70 וה-80 ) התפתחה מוזיקה הנקראת היפ הופ, ופופ, בעיקר במרכזי השחורים בניו יורק, והגרפיטי היה חלק מהתפתחות זו.


עיתון הניו יורק טיימס, הביא לדיון את הנושא, סיפורים של אומנים אשר נאסרו על ידי המשטרה. האומנית המכנה עצמה בשם "ליידי פינק", גינתה את מעשי המשטרה והציעה ללמד ילדים בניו יורק גרפיטי במקום ואנדליזם. http://www.nytimes.com/roomfordebate/2014/07/11/when-does-graffiti-become-art


התערוכה City as Canvas: Graffiti Art  במוזיאון
העיר ניו יורק לאומנות, באוגוסט 2014 , הכניסה את ציורי הגרפיטי לתוך המוזיאון, וקבעה בכך כי זוהי אומנות לכל דבר.
המאמרים בנושא חלוקים בדעותיהם, האם זה ואנדליזם או אומנות, וכנראה שיקח עוד זמן עד שפורמט זה יקבל את אישורו בכלה עולם.

בינתים, לאוהבי הז'אנר', יש מספר מקומות בסינגפור בהם אפשר לראות את הציורים, בינהם גם ערב סטריט.
 
 
 
 












עוד אני כותבת על תופעת הגרפיטי בסינגפור ובעולם, והנה מפנה את תשומת ליבי ( חמתי מהארץ) לכתבה בנושא גרפיטי המתפרסמת היום בעיתון הארץ, בגלריה. בכתבה מסופר על 4 אומני גרפיטי בישראל, בחיפה, "אשר מקבלים אישור מטעם עירית חיפה להמשיך ולצייר- כדי שהעיר לא תאבד את הניחוח האומנותי- היפסטרי, שהיא מנסה לארגן לעצמה" הארבעה כבר מוזמנים לצייר ברחבי העולם ואף מתפרנסים מכך."שלשת האומנים נראים כמו שאפשר היה לצפות מאומני גרפיטי להיראות- לבושי שחורים, כובעי גרב או בייסבול, משקפי שמש. הם אינם נחשפם בשמותיהם האמיתיים וגם אי אפשר לצלם אותם." כתבה את הכתבה בגלריה שני ליטמן.
בסופה של הכתבה הם אומרים משהו שקצת רלוונטי גם לסיטואציה כאן- "כשאתה בא לעיר ואין בה גרפיטי, אז אתה מיד אומר, יש פה משהו מפוקפק, אני לא רוצה להישאר פה יותר מדי זמן. ציורי גרפיטי הם סימן לחיים!"

 
לייבסיטי - בניית אתרים