חו"לטורה סיון ועמיר

דף הבית >> חו"לטורה סיון ועמיר


 

חו"לטורה – קצת תרבות  
לקראת חודש הסליחות, חשבנו לתקן טעות נפוצה: מן הטורים הקודמים שלנו, המתארים חוויות אקסטרים למיניהן, ייתכן כי עלה רושם שגוי ולפיו אנו חסידי תרבות הגוף, ופרט לשרירינו המשורגים - אנחנו אנשים די רדודים. המציאות שונה לחלוטין, כי מרגע שכף רגלנו דרכה באי, נסחפנו למערבולת תרבותית שכמוה לא ידענו. באמת לא ידענו שכאלה אנחנו.
כמו כל זוג ממוצע בישראל, החיים התחלקו לעבודה, לחיי משפחה (עד שהילדים הלכו לישון בתשע וחצי) ולחיי הזוגיות (עד שאנחנו נרדמנו בעשר וחצי על הספה מול עוד לקט של "ארץ נהדרת"). פעם בשבוע יוצאים יחד לסיבוב רומנטי בסופרמרקט. נגיד פעם בשנה סרט, אם היינו מוצאים בייביסיטר, ובכל יום נישואין עגול – מסעדה. בסך הכול היינו מרוצים בחלקנו.
לא שהיו חסרים לנו אירועי תרבות בארצנו הקטנטונת:
גם בארץ היינו מקבלים הזמנות לאירועים חגיגיים:
פלייר. בדואר.  לפתיחת סניף חדש של "חצי חינם". באזור התעשייה של אור יהודה.
מיץ פז חופשי ובורקס על הכיפ כיפאק.
 ואילו כעת אנו מקבלים הזמנה רשמית על נייר מהודר, המופנית לMr & Mrs.  A.  Weiss (זה אנחנו!) והנה אנחנו מוצאים את עצמנו, לבושים במיטב מחלצותינו, בפסטיבל הקולנוע הישראלי, מכרסמים נגיסוני גבינה עם נגיעות ארוגולה ואוחזים גביע יין אדום מבציר משובח. עת תם הסרט, אנו מוחאים כפיים באלגנטיות (לא עוד הזמבורה בבלומפילד) וממשיכים לשיחת רעים עם יוצרי הסרט לדיון מעמיק בתמורות ומשוכות ביצירתו המוקדמת של הבמאי.
בהחלט הישג לא רע למי שערש תרבותו הקולנועית כללה חלקים שווים של "רוקי 4", "טאקילה סאנרייז" ו"טיסה נעימה", וכל התייחסות לקולנוע הישראלי הורכבה מציטוטים מובחרים מסרטי "חגיגה בסנוקר" ו"גבעת חלפון" (שנוזל, מה רוצה התולעת? – שלט קטן "ים").
וגם אמנות ויזואלית ופלסטית לא חסרה לנו בארץ – לפחות פעמיים בשבוע ניקינו יצירות פלסטלינה מהשטיח, ואף הקפדנו לפקוד מדי חנוכה את תערוכת "החנוכייה שלי" בגן "מרגנית", ובה התרשמנו עמוקות מיכולותיהם המפותחות של היוצרים הצעירים לפסל חנוכייה מפקקי קולה ונזלת. פעם אפילו נקלענו לגני התערוכה ליריד "חבר" (כדי לקבל שי חינם).
ואילו כאן אנו מוצאים עצמנו ממהרים מהבית, רחוצים ומהודרים, לתערוכה נודדת של אוסף יצירות האמנות של נסיכות ליכטנשטיין, פן נפסיד חלילה את התערוכה המסתיימת החודש. ועל  הדרך עוברים באגף החדש שנפתח זה עתה ובו מוצגות יצירותיהם האוונגרדיות של אמנים סינגפורים צעירים.
ומה על אמנות הבמה? לעומת החיים בפריפריה שבהם המתנו מקסימום לסיבוב הופעות איחוד  של הדודאים או לצאת האלבום החדש והחתרני של חוה אלברשטיין (היי, בלי בדיחות על הדיווה שלנו!), פתאום צצות ביומננו הופעות אורח של סטינג (האיש רק הולך ומשתבח), ריהאנה, סירק דה סולה, פנטום האופרה וריקוד מושחת.
ומה שמפתיע הוא – אנחנו לא לבד בסצינה התרבותית. כן, מסתבר שכאן כולם דווקא רוצים לעשות סצינה. מדי צאתנו לעיר הגדולה, אנו מוקפים בחברים ובמכרים, נציגים נבחרים מקהילת יוצאי פתח תקווה והתפוצות, כרמיאל רבתי ומטרופלקס ירוחם, ובתום ההופעה נצא לקפה לדיון ערני על טיב היצירה, משל היינו כולנו לפחות הדה בושס ז"ל.
 כן, מסיורי הפשע של בוקי נאה בחצרות האחוריות של תל אביב, עברנו לסיורי מורשת בטיונג בארו ולסיורים קולינריים בכל שוק רטוב ויבש. אנחנו – שסיבוב האוכל היחיד שהיינו עושים בישראל היה מקסימום להביא טייק אווי  של לאפות מה"טורקי" וקובה מ"נדרה" באור יהודה, ערש תרבותנו הקולינרית.  
ישבנו לנו, על ארוחת צהרים במסעדה סינגפורית אותנטית (הייתה עליה ביקורת מצוינת ב-New York Times), וחשבנו למה מגיע לנו כל הטוב הזה ?  הרי בעצם ישראל ידועה בחיי תרבות עשירים ומשובחים ובחיי הלילה הסוערים שבה. מה קרה לנו כאן?
האם זה קשור לעוזרת שמסירה מעלינו את עול הבית ודאגותיו? אולי יש משהו באוויר (Haze)?
פתאום אנחנו מתחילים לפקפק במורשתו המיתולוגית של א.ד. גורדון ותוהים אולי העבודה אינה כל חיינו ואולי בכל זאת יש משהו בדבר הזה שקוראים לו "תרבות הפנאי".
ואולי זה קשור לרצינות התהומית ולאווירה הלחוצה בישראל, שאינן מאפשרות שעשועים קלילים ומפנקים? לא בכדי משלחות המגיעות ארצה נלקחות לאתרים כמו "יד ושם", "כותל הדמעות", ו"מצדה" (מקומות שבהם אנו סופרים את מתינו) ואילו כאן, הסינגפורים ייקחו את אורחיהם לאתרי המורשת שלMarina Bay Sands, Sentosa, Gardens by the Bay  (מקומות שבהם אנו סופרים את מעותינו).
ואולי זה פשוט כי בכל המקומות הללו יש מיזוג ?
 
ולסיום, שי צנוע לקוראינו, מוסף תרבות העוסק כולו בענייני רילוקיישן, ובו המלצות חינוכיות ותרבותיות להעברת הזמן ביום כיפור:

מדף הספרים 

חדש בסדרת מדריכי "בודד בעולם"    
המלצות לרילוקיישן בסינגפור















"רי לא קיישן! איך תאמרי לו?"
המדריך לבת הזוג המתנגדת לרילוקיישן  כיצד תבהירילו את עמדתך ותמררילו את החיים בדרך לגולה?

















מ- RELOCATION ל- REAL OCCASION
רילוקיישן כהזדמנות אמתית לפיתוח עצמי
 

                  בקרוב בבתי הקולנוע


חבילה עוברת/המסע המופלא
שקית במבה קטנה היוצאת מסניף דואר בישראל לסינגפור וחווה הרפתקאות מסמרות שיער עם שני חבריה, בקבוק אקמולי וקופסת שוקולית.









רילו והנסיכה
מעלילותיה של
נסיכה בת ארבע
בגן היהודי







 

משחקי קופסה לכל המשפחה


טאקי+
שדרגו את המשחק הוותיק עם הקלף החדש: משנה מקום
 












עמוסטפא
הגרסה המקומית ל- Rush Hour,
נסו לנווט את עגלת הסופר
במעברים הצרים











משחק הזיכרון
משחק מהנה לכל המשפחה
מכל המשפחה











































































































































 

 
לייבסיטי - בניית אתרים