טאיוון- טאייפי ינואר 2014

דף הבית >> טאיוון- טאייפי ינואר 2014
טיול לטייפה בטאיוון בינואר-2014  רחלי אורן
 
לכל עיר יש קסם משלה, ואנו התיירים מגלים אותו בקצב שלנו. יש ערים הצועקות עצמן לדעת- כמו סינגפור וניו יורק, ויש ערים שצריך להכיר אותן לאט, לקלף את שכבות הזמן ולגלות את הפינות החבויות! כזאת היא טייפה!
השתכנו (לאחר המלצה מחברינו) במלון העונה לשם ״פולרטון טאיפיי״ (אינו מזכיר בכלום את זה שבסינגפור) אבל הוא ממוקם טוב על יד הרכבת mrt, המקלחת מצוינת וכן המיטה והכריות. המקום מומלץ בעיקר בגלל המיקום הנוח והמחיר הסביר. www.taipeifullertoo.com.tw/south
 
את חצי היום הראשון (הגענו בסביבות 13:00 למלון) הקדשנו להכרת הסביבה הקרובה והבנת הקצב, והקסם של טאיפיי. רחוב ראשי על יד המלון- Wenchang st. – מוביל עד המגדל הגבוה- 101,וכן לשוק הלילה LINJIANG Night market.
סקרנו ברגלנו את הרחובות הקטנים הצדדים, בהן חבויות חנויות אופנה קטנות, בתי קפה ואנשים בלבוש אופנתי. התיישבנו למנוחה קצרה בבית קפה נעים. שתינו תה וקפה וקינחנו בעוגת שוקולד, המחיר עממי מאד- 12$ 
ממבט ראשון נראית העיר זולה יותר מסינגפור, טוקיו ואחרות.
כרטיס לרכבת לאדם לחמישה ימים, עולה 700 דולר טאיוון - שהם 29$ דולר סינגפורי. 
האנשים ממש נחמדים ואדיבים. אני מוציאה מפה ותוך דקה מישהו נעצר ורוצה לעזור! 
הרכבות פנטסטיות, וגם כאן אנחנו אחוזי קנאה שלהם יש, ולנו בארץ עוד אין. כל כך נוח, קל וזול להתנייד כך.
 
ביום השני הלכנו למקדש המקסים בין 300 שנה הנקרא לונגשאן! לוקחים MRT מהמלון בקו החום, מחליפים לקו הכחול ומגיעים. פשוט ויעיל. מסביב למקדש רחובות נחמדים, שוק והרבה אווירה.
האסתטיקה הסינית, כך למדתי במהלך השנים שאנחנו חיים באסיה, אהובה עלי ביותר. המורכבות, הצבעים, עבודות היד הסיניות- כל אלו באים לידי ביטוי באופן נרחב במקדשים! 
(לקחת רכבת בקו הירוק) המשכנו את הטיול לעבר האתר לזכרו של ראש הממשלה הראשון של טאיוון צ׳יאנג קאי שק.  
המקום מרשים, ומחזק את ההבנה התרבותית הדוגלת בהערצה לדמויות שמתו כמו מאו טצה טונג בסין, צ׳יאנג קאי שק ואחרים. בערב לאחר מנוחה קצרה במלון, לקחנו שוב את הרכבת לצידה השני של העיר לשוק הנקרא- Shillin night market.
השוק נחשב לוותיק, הגדול ביותר בטאיפיי ונבנה ב-1910, והוא מלא צעירים מהאוניברסיטה שעל יד. נהנינו מאד ממרק ובתוכו בשר, טופו ועלים ירוקים. קינחנו בפנקייק עליו מניחים שקדים מרוסקים, קצת ״פטרוזיליה״ או משהו דומה ועל זה כדורי גלידה. הכל מגולגל ביחד- תענוג מתוק
היום השלישי לטיולנו בטאיפיי, הוקדש לטיול אל 2 עיירות המרוחקות כ-20 דקות מעיר הבירה, ברכבת. יש לקחת מהמלון רכבת- לתחנה המרכזית, ואז להחליף לרכבת אחרת היוצאת מחוץ לעיר. (פרטים בלונלי פלנט) לאחר כחצי שעה של נסיעה נוחה ברכבת, ירדנו בעיירה מנומנמת הנקראת Yingge הידועה בתעשיית הקרמיקה (בכל טאיוון) ובמוזיאון הקרמיקה שלה. חיפשנו אוטובוס על מנת להמשיך לעיירה הבאה המומלצת בשם Sansia, וכשלא מצאנו את האוטובוס פנינו לאדם שעמד בפינה ושאלנו אותו למקום התחנה. מכיוון שלא הבין אותנו, הוא לקח אותנו לבנו הצעיר שדובר אנגלית. אחרי 2 דקות ושני משפטים, הציע הבן לקחת אותנו לטיול באזור- ברכב שלו, (מכיוון שהוא לא עסוק) ואנחנו תיירים וזה נראה לו רעיון נחמד. התפתינו בקלות להצעה, ואכן זה היה יום מקסים! 
הבחור לקח אותנו לארוחת צהרים במקום בו הוא אוכל כבר 30 שנה,  והיה טעים ונחמד. אוכל מסורתי פשוט אך טעים. צדפות ברוטב ג'ינג'ר, מרק עם אטריות ובשר כבש ופשטידה עם שרימפס. כל הכבודה עלתה בסך הכל- 25$ לשלושתנו!
המשכנו ביחד, ברכב שלו, לכיוון העיר Sansia שם עצר לנו במוזיאון קטן לתולדות אנשי האקה- אשר הגיעו מסין לטאיוון במאה הקודמת  (לא חייבים).
משם המשכנו למקדש עתיק בין כ-300 שנה, ושמו- Zushih templ
אחד היפים שראינו ברחבי אסיה. למקדש שתי קומות וכולן מקושטות באין ספור ציורים ופיתוחים, עמודי מתכת מפוסלים, עץ וקרמיקה. גם כאן כמו במקדש לונגשאן בטאיפיי היו המוני אדם, והמקדש פעיל במשך כל ימי השנה. הוא ממוקם לגדות נהר אשר בעבר שימש ככלי תחבורה ראשי.  
ריצ'רד (כך הוא קורא לעצמו  בשביל המערביים), הזמין את חברו קאנט אשר גר בעיר, וגם הוא הסביר לנו על המקום והסתובב אתנו בעיר העתיקה כשעתיים. בסיום היום הזמנו את שניהם לשתייה וארוחה וכן הזמנה לבקר אותנו בסינגפור ואו בישראל. הנחמדות הטאייוונית עלתה הפעם על גדותיה!
ההסבר היחיד שלנו לאירוח הנפלא , היא העובדה שהיינו התיירים היחידים במקום ובלטנו מאד בצבעוניות והמראה האחר שלנו!
ארוחת הערב, כבר בחזרה לטאיפיי, הייתה על יד המלון במסעדה מקומית, הומת אדם, זולה ונחמדה.

היום הרביעי הוקדש למוזיאון הלאומי, אשר אוצרותיו "הועברו" מסין לטאיוון במאה ה-20 ערב המהפכה. המוזיאון ענק, ואנו בחרנו להתרכז רק בכמה אולמות בקומה השנייה והשלישית.
התחלנו באולם הציור הסיני, בו מוצגות מגילות ארוכות מלאות בפרטים אך ללא פרספקטיבה ( כמו שאנו מכירים במערב), ציורי קליגרפיה ענקיים בהם מצוטטים שירים ופואמות, ועוד.
אהבתי מאד את אולם האבנים הטובות, ובעיקר הג׳יד (בד׳כ בצבעי ירוק)
הידעתם? קיימים יותר מ 2000 סוגי ג׳יד, אך רק 2 נחשבים כטובים ביותר. אז אם לא הבנתם עד כה את הבדלי המחירים העצומים, הם נובעים מסוג האבן, ממיקומה וכמובן מהתקופה בה שובצה או עובדה.
לאחר שספגנו תרבות והיסטוריה, שמנו פעמינו לאזור האופנה הנמצא בדרום מזרח העיר, בין שני מרכזי קניות (בסגנון פאראגון ואיאון) הנקראים: סוגו ובליז- בין שני המרכזים המפוארים, על פני סמטאות ורחובות, נמצאות אין ספור חנויות בגדים ובתי קפה. אזור כיפי להסתובב כמה שעות. קינחנו במסג חזק לרגליים!

ביומינו החמישי והאחרון יצאנו לכוון אזור הנקרא Maokong, (לוקחים את הקו החום לגן החיות- ומחליפים לרכבל) ברכבל שאורכו כ 4 ק״מ ומגיע לגובה של 400 מ״ר. הנוף מקסים! רואים את העיר הגדולה פרושה לרגלינו. ההר מכוסה כולו ביער, ובינות לעצים ישנם שדות תה ובתי תה קטנים . אפשר לרדת בשלוש תחנות בדרך(אבל מספיק בעליונה), ובכל מקום ל"טעום" קצת מהמקום והנוף. התחנה האחרונה, קיבלה את פנינו ברוח קרירה ושמיים בהירים. התיישבנו באחד מבתי התה הצופים על הנוף, והרגשנו כאילו הגענו הביתה?! כל כך נעים, יפה ורגוע! המוזיקה שנוגנה הייתה בסנובה במבטא פורטוגזי רך, וזה היה מאד שלוו, מרגיע ושקט.
כך הגיע לסופו עוד טיול נחמד באסיה!   
מומלץ! 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים