ניווט בביגין

דף הבית >> ניווט בביגין
תחרות ניווט בסין ( בייג׳ינג )
גיל רינת
כבר לא מעט זמן אני מנסה להכניס את יפתח ואהוד לספורט הניווט הכל כך אהוב עלי.
אהוב עלי כיון שהוא משלב כושר וחשיבה, מפתח עצמאות, משפר את תהליך קבלת ההחלטות ( בעיקר תחת לחץ ), גורם לך להכיר את הארץ דרך הרגליים ובעיקר משמש כתפאורה ( יש היאמרו תירוץ ) מושלמת לחופשה אקטיבית בארץ ו/או בחו״ל. 
עד עתה לא נחלו ניסיונותי הצלחה מיוחדת.
והנה, לפני כשבועיים הגיעה הזדמנות נדירה.
מחבריי הסינגפורים, למדתי כי מתוכננת תחרות מושקעת של 4 ימים בבייג׳ינג, המאורגנת ע״י הסינים בתמיכה של חברה ידועה בתחום הניווט מאירופה.
וכצפוי, ילדי התרבות השלישית לא יכלו לעמוד בפיתוי לטוס לסין, ויותר מזה להפסיד שבוע לימודים, גם ״במחיר״ של כמה ניווטים.
ביצענו כמה אימוני הכנה קצרים בסינגפור, הוצאנו ויזה לסין באופן מזורז ( 180 דולר סינגפורי מהיום למחר, ממש פרג׳ ), שיטוטים באינטרנט ללמידת חומר רקע על בייג׳ינג, הזמנת טיסה זולה דרך בנגקוק, הזמנת מלון והופ-נחתנו בבייג׳ינג.

בתחילה בייג׳ינג לא האירה לנו פנים, תרתי משמע:
גשם, קר, זיהום אוויר גבוה וכמובן פקקים אדירים מהשדה לעיר.
נסיעה של 30 דקות לקחה מעל שעה וחצי.
מומלץ לקחת את הרכבת מהשדה לעיר ולהשתמש ברכבת התחתית ( סאבויי ) המאוד יעילה.
עם הגעה למלון מצב הרוח טיפה השתפר, מלון Inner Mongolia Grand Hotel התגלה כמלון איכותי, מתוחזק היטב, במיקום מצויין ( מרכז העיר, כ 300 מ מתחנת רכבת תחתית מרכזית ) ורוב עובדיו מצליחים לגמגם באנגלית ( לא טריוויאלי ).
לאחר התארגנות קצרה במלון עשינו את דרכנו  למרכז ההרשמה לתחרות, בעזרת הסאבויי.
לשמחתנו הגענו כעשרים דקות לפני שנסגרה ההרשמה,
ולהפתעתי הרבה, תוך כדי תהליך ההרשמה אני מזהה פרצוף מוכר.
כן, פה בבייג׳ינג רחוק ( מאוד ) מהבית אני פוגש את רוברט ( הידוע בכינויו ברקו ), נווט צ׳כי ותיק המגיע כמעט כל שנה לארץ לאליפות ישראל ואף מארגן מחנות ניווט לישראלים בצ׳כיה.
עולם קטן.

למחרת בבוקר שמנו פעמינו לפארק קטן בשם לונגטאנהו ( Longtanhu ) בו ביצענו אימון ניווט עצמאי על גבי מפות שקיבלנו מהמארגנים.
פארק חמוד וירוק, עמוס המוני בית סין ( יום שבת ), מנוקד באגמים קטנים וגדולים וסה״כ מזכיר את הגנים הסיניים והיפנים אם כי טיפה פחות מטופח.
מיותר לציין שהיינו הזרים היחידים בפארק.
לאחר האימון טיילנו במקדש השמיים, פארק גדול עם מספר מקדשים ואתרי תפילה. 
מעבר ליופי של המקום, והוא יפה, מה שהרשים ועניין אותנו היה ההתנהגות של המקומיים:
החל מזקנים קשי יום המעבירים את יומם במשחקי קלפים סוערים מלווים בצעקות והטלת/הטחת הקלפים על השולחן כשיצא להם קלף טוב, המשך בשחקני השח הסיני אשר לפי הקהל סביבם היינו בטוחים שזה משחק על אליפות העולם וכלה במוכרי המזכרות המתבקשים ומפריזי המחירים בכניסה לפארק.
מהפארק חזרנו למלון למנוחת אחר הצהריים קלה, לא לפני שחווינו ניסיון כיוס ברכבת התחתית שלמזלנו לא צלח.
מאותו רגע, הארנק עבר להיות טמון עמוק בתוך התיק ובכיס נשארו שטרות מעטים בלבד.
 

יום ראשון היה יומה של החומה הסינית הגדולה.
הזמנו מבעוד מועד ( יום לפני ) דרך המלון נהג שיקח אותנו הלוך חזור לחומה הסינית.
ישנם שלושה אתרים בחומה סמוך לבייג׳ינג, אנחנו בחרנו במו-טיאנ-יו ( Mutianyu ), באמצע מבחינת מרחק ( שעה וחצי הלוך, שעתיים פלוס בחזור ) ובאמצע מבחינת הקושי.
החומה מרשימה מאוד, ההליכה עליה לא קלה, אבל אתה יכול לבחור כמה ללכת.
מזג האוויר היה נהדר והסביבה בעונה זאת של השנה ( סוף אוקטובר ) מרהיבה, המון ירוק מנוקד בצבעי שלכת.
עולים אל החומה ברכבל, מטיילים עליה מעט, אנחנו שהינו למעלה כשעה וחצי, מצטלמים ללא הכרה ( איפה הימים של הפילם במצלמה ), בעיקר סלפי, וכמובן מתחרים בריצה במעלה המדרגות.
טוב, בכל זאת צריך לעשות חימום לניווט מחר.
מצפון לחומה מתנשאת שרשרת הרים כבירה ותלולה אשר מעלה סימן שאלה מדוע בכלל היה צורך בחומה מעשה אדם.
בגמר השוטטות על החומה עשינו דרכנו מטה במזחלות (לוג׳ ) דומות לאלו שבצוק מנרה/ סנטוזה.
המסלול ארוך מאוד ומתפתל היה יכול להיות מאוד כיפי אלמלא הצפיפות שבה שילחו אותנו שגרמה לכך שהירידה היתה איטית מאוד ומלווה בעצירות רבות.
 

למחרת ( יום שני ) היה יומה הראשון של התחרות.
השכמה ב 0500 בבוקר, מונית למלון של מרכז התחרות שם פגשנו שני אוטובוסים מלאים בסטודנטים סינים הנוסעים לתחרות.
אומצנו במהרה על ידי קבוצה של 6 סטודנטים אשר 2 מהם ידעו לדבר אנגלית ( אחד מהם אפילו ברמה סבירה ) ושמנו פעמינו לפארק האולימפי שנבנה לקראת אולימפיאדת בייג׳ינג 2008  שם חיכינו לטקס הפתיחה של התחרות.
מיותר לציין כי יפתח ואהוד, בהיותם הילדים היחידים  ובנוסף לכך מערביים , או אולי בסדר הפוך , מיד הפכו לאטרקציה.
בקשות לצילומים, משחקים ותחרויות ריצה ביחד וכל זה בסימני ידיים ומילים ספורות באנגלית.  
לאחר כשעתיים בקור מקפיא וטקס קצר הוזנקנו לניווט סופר ספרינט שהיה בעיקר לטובת הקהל.
לאחר הניווט ניגש אלי נווט לטבי שהיה חלק מקבוצת נווטי העילית ( כ 40 ) שהגיעה לניווט ואומר לי:״ הי, אני מכיר אותך, אכלתי אצלך בבית ארוחת ערב ״.
לאחר שנעצתי בו מבט משתאה, הוא הזכיר לי כי לפני כ 3 שנים הוא הגיע לתחרות ניווט בישראל, הוא וחברו הישראלי גיא, ישנו בתובל ובערב שישי הוזמנו אלינו ביחד עם דוידי וערן לארוחת ערב.
עולם קטן כבר אמרנו?


אחה"צ נסענו לניווט הרשמי הראשון של התחרות, ניווט ספרינט בגנים הבוטניים של בייג׳ינג.
גנים מטופחים ויפים בסטייל של הגנים בסינגפור, פחות שטחים פתוחים ומדשאות ויותר צמחיה ועצים.
ושוב, מיד בגמר התחרות הפכו יפתח ואהוד לחביבי הקהל, אך הפעם קפיצת מדרגה: הם רואיינו לחדשות הספורט של הטלויזיה הסינית. אז כל מי שצפה באותו יום ב CCTV5 ( מיליארד סינים בקירוב ) זכה לראות את בניי יקירי. ממש סלבס.
בסביבות שבע בערב הגענו מותשים למלון ומיד נשפכנו.
 
היום השני של התחרות היה יותר נינוח, והפעם יצאנו לניווט בבייג׳ינג אקספו פורסט פארק.
גם פה מצאנו פארק רחב ידיים, הכולל בתוכו תצוגה של בתים סינים מסורתיים, האמת שלא כל כך הצלחנו להתעמק בתכולת התצוגה והיינו מרוכזים יותר בניווט עצמו.
 

למחרת, יום רביעי, יום הניווט האחרון שלנו בסין שוב השכמה ב 0500 בבוקר לניווט מוקדם אך ארוך מקודמיו והפעם בבייג׳ינג אולימפיק פורסט פארק, פארק מיוער הנמצא בצמוד לפארק האולימפי.
זהו פארק גדול מאוד המכיל יערות ירוקים לצד אגמים עם איים קטנים בתוכם, מאוד מומלץ לטיול בטבע.
בגמר הניווט עצרנו בדרכנו למלון במדרחוב wangfujing.
מדרחוב רחב וארוך, עמוס בחנויות יוקרה מערביות מחד, ובחנויות סיניות ממוסחרות מאידך.
לאחר מכן תכננתי להמשיך לטייל אך הילדים הצביעו ברגליים והתעקשו לחזור למלון.
כל ניסיונותי לשכנעם לבוא איתי לעיר האסורה ולכיכר טיאנמן נפלו על אוזניים ערלות ועצלות.
לא ויתרתי ויצאתי לבדי לסיור מזורז באתרים הנ״ל, רגע לפני סגירתם.
כיכר טיאנמן עצמה גדולה ומרשימה אך לא יפה במיוחד ומה שעושה אותה חשובה בעיני זה משא ההיסטוריה הרובץ עליה.

לאחר סלפי מתבקש עם דיוקנו הענקי של מאו צה טונג המתנוסס מול השער המוביל לעיר העתיקה מיהרתי ונכנסתי גם אליה. העיר עצמה ששימשה כארמון הקיסרים הסיניים החל מהמאה ה 15 הינה מבוך רחובות, בתי תפילה גדולים וכיכרות גדולים עוד יותר.
בעיר עשרות אולמי תצוגה של מוצגים היסטוריים ותרבותיים, מקוצר הזמן לא הצלחתי לתור את רובם.
 
למחרת בבוקר, 0420 יציאה מהמלון לכיוון שדה התעופה.
היה זה ביקור קצר ממוקד לעניין הניווט שאפשר גם טעימה של סין התיירותית יחד עם סין של הסטודנטים המקומיים.
לשמחתי יפתח ואהוד הסתדרו היטב עם הניווטים, ניווטו את כולם לבדם ואף מצאו את כל התחנות.
מישהו למעלה גם דאג שכל אחד מהם יגיע פעמיים לפני חברו ( אחיו ) כך שגם מריבות מי יותר טוב נחסכו מאיתנו.
מי יודע, אולי פה נזרעו הזרעים לקריירת ניווט מופלאה, או לפחות לטיולים משפחתיים בסימן אירועי ניווט.
 
 
סיכום, טיפים  ומידע שימושי:
סין אכן קשה לטיול עצמאי, קשה אך לא בלתי אפשרית.
עיקר הקושי נובע מקשיי התקשורת, מעט מאוד מהסינים ( כולל רב נותני השירותים ) דוברים אנגלית, וגם אלו שכן, דוברים אנגלית רצוצה ובמבטא סיני כבד. מזל שלזה כבר התרגלנו אחרי שנתיים בסינגפור.
 
לגבי הסינים עצמם, שמענו הרבה מאוד סיפורים על כמה שהם מלוכלכים, לא אדיבים ולא נחמדים.
מניסיוננו הקצר יש גם כאלה, בעיקר אלו שאינם דוברים אנגלית.
לעומת זה, פגשנו גם הרבה מאוד סינים נחמדים, אדיבים וששים לעזור.
 
העיר עצמה והמלון היו נקיים. לא ברמה של סינגפור, אבל נקיים.
השילוט ברכבת התחתית ובאתרי התיירות סביר, בכבישים-הכל בסינית.
חיפוש בגוגל, פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב שכחו מזה. אין גישה בסין.
כן ניתן להיכנס לאתרים שאתם יודעים את הכתובת או דרך לינק. הכינו הכל מראש.
 
מומלץ לנוע ברכבת התחתית: מרושתת היטב, משולטת היטב, זולה ומהירה.
מה שכן, צפופה להחריד. היזהרו מניסיונות כיוס.
מוניות זולות ויעילות אך רק מחוץ לשעות העומס. הכינו מראש את הכתובת בסינית לנהג.
 
השתמשנו בפוקט ווי פיי שלקחנו בצ׳אנגי ( 12 דולר ליום ללא הגבלת גלישה ועד שישה מכשירים במקביל ). עבד בסדר גמור פרט למגבלות שהוזכרו למעלה.
מזג האוויר בסוף אוקטובר נע בין קר מאוד (  6 עד-10 מעלות ) לקריר ונעים (  14 עד-17 מעלות ), למזלנו חווינו רק יום אחד של גשם.
 
טיסה: יש טיסות ישירות של אייר צ׳יינה בסביבות 550 דולר סינגפורי .
אנחנו העדפנו לטוס עם תאי אייר דרך בנגקוק. הוסיף שעתיים וחצי לטיסה אך במחיר של 300 דולר סינגפורי לראש.
מלון: שהינו במלון Inner Mongolia Grand Hotel.
מיקום מצויין בסמוך למרכז העיר ובמרחק 300 מטר מתחנת רכבת תחתית מרכזית.
מלון מומלץ, אנחנו לקחנו חדר גדול ( סוויטה דלוקס ) לשלושה שלמעשה הורכב משני חדרים גדולים.
יכול להכיל משפחה  עם שני ילדים קטנים בהנחה שאחד ישן במיטה עם ההורים ( המיטה ענקית )  והשני על הספה ב״סלון״ , או שמבקשים להוסיף מיטה נוספת ( אפשרי ).
מחיר לשלושתנו ללא ארוחת בוקר- 200 סינגפורי ללילה.

אתרים מומלצים:
החומה הסינית, אנחנו נסענו למוטיאניו. מחיר רכב צמוד עם נהג 900 יואן, כ 185 דולר סינגפורי.
מקדש השמיים, המקדשים עצמם ולא פחות מעניין המרקם האנושי הנוכח בו. קראתי כי מומלץ לבוא בבוקר לצפות בכל מתעמלי הטאי צ׳י.
כיכר טיאנמן והעיר האסורה, פחות מרהיב אך עדיין חובה בגלל המשמעות ההיסטורית.
פארק לונגטיאנהו, קטן חמוד ולא מתוייר.
הפארק האולימפי ופארק היער האולימפי.
 
 
 
 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים