ניו זינלנד מאיה פקר

דף הבית >> ניו זינלנד מאיה פקר
ניו זילנד. היית. ולא רק חלמתי חלום.
מאיה פקר- רינת
את הכתבה הזו היה צריך לכתוב גיל. הוא זה שחלם ניו זילנד והתעקש לנסוע על אף המחיר והמרחק. אני חשבתי שאפשר לוותר ושלא חייבים. טעיתי. ניו זילנד היא המקום היפה ביותר שהייתי בו מעודי. אז אני אכתוב, אבל גיל הוא שתכנן, הזמין, שילם וגם נהג ולכן מי שרוצה את המסלול המדוייק והמחירים המלאים מוזמן לפנות אליו.
הכתבה הזו תתמקד בלקחים, המלצות ועייצס כלליים ופחות בהתפעלות. למרות שניו זילנד הוציאה ממני קריאות התפעלות מידי חצי דקה.
ראשית, מאפייני הטיול שלנו:
אנחנו בחרנו במשך של שבועיים ויומיים. זה היה נדמה לנו כזמן מספק לטיול
עם הילדים  שלנו שהם חברי כבוד בעמותת ״אשרי יושבי ביתך״.
בשבועיים ויומיים החלטנו להסתפק במרחבי האי הדרומי ולא לאתגר את עצמנו בנסיעות ארוכות מאוד ומעברים תכופים מידי ממקום למקום. 
לא טיילנו בקראוון על אף שכיחותו הרבה בכבישי ניו זילנד והתשתיות הנוחות לטיול שכזה. למשפחה שלנו טיול קראוונים לדעתי לא מתאים, על כן ניו זילנד שלנו הייתה באכסניות, באתרי קמפינג ובמוטלים.
נסענו עם משפחה נוספת, לנו זה מאוד מאוד התאים ומתאים. ברור אגב שלכל משפחה מאפיינים משלה אבל נדמה לי שניו זילנד, אולי בניגוד למקומות אחרים ״המזרחיים״ במאפייניהם בסביבת סינגפור, עשויה להתאים לכל המשפחות (הנורמטיביות בדרך כלל..) באשר הן בין היתר כי התשתיות התיירותיות המעולות שבה מאפשרות לבחור איך לטייל, כל אחד עפ״י יכולתו וצרכיו. כך לדוגמא בנושא הלינה: אפשר לישון החל מאוהלים דרך קראוונים, חדרי אכסניה וחוות של מקומיים ועד מלונות יקרים ומיוחדים.
לניו זילנד הגענו בטיסה מתישה דרך סידני אוסטרליה. מומלץ כמובן לטוס ישירות למי שמוגבל בזמן אך לא מוגבל בכסף. הפער בין כרטיס ישיר לכרטיס עקיף ומציק היה 500 דולר לאדם. יחד עם זאת צריך לקחת בחשבון שויזה לאוסטרליה, גם אם למעבר בלבד, הינה 200 דולר לאדם הישראלי.  
שנית, מידע שימושי:
1. הזמנת מלונות ואטרקציות מראש (הרבה מראש) מתחייבת בעונה העמוסה שבין דצמבר לפברואר. זה אמנם כובל ומעקר את הספונטאניות אבל לי נדמה שעם ילדים אין ממש ברירה. בכל המקומות שעברנו כמעט תמיד היו שלטים של ״אין חדרים״.
2. יחד עם זאת, לא כדאי להזמין יותר מידי אטרקציות ולפחות ביחס לחלקן כדאי להסתכן ולנסות להזמין במקום כשתגיעו-אחרת תמצאו עצמכם כבולים לאטרקציות שלא בהכרח יתאימו לכם ב״רגע האמת״. 
3. החלק היקר של הטיול הינו האטרקציות. בשלב מסויים מאבדים חוש מידה ו200 דולר ניו זילנדי לשעתיים קייאקים לשלושה אנשים מתחיל להיראות כמשהו סביר. זה לא.  ממש מומלץ לחשוב טוב על כל אטרקציה ובעיקר על מינון האטרקציות בטיול אל מול טיולים רגליים ובכלל. האם באמת נחוצה צניחה חופשית בעלות של כמעט 500 דולר לאדם (כולל צילומים..) לילד שכל שיני החלב שלו טרם נפלו. 

4. בחלק גדול של המקומות יש ״דילים״ משפחתיים משתלמים לאטרקציות. קל לשים לכך לב.
5. מלונות: אנחנו בחרנו לישון באכסניות מרשת טופ טן. מומלץ מאוד בשל ה״פאסיליטיס״ (כמו איזור ברביקיו וטרמפולינה לילדים) והאווירה. בחלק מהמקומות למרות שהזמנו 3 חודשים מראש לא היו מקומות בטופ טן וישנו במוטלים שרובם היו מצויידים במטבחים קטנים שאפשר לבשל בהם. שילמנו בממוצע 250 דולר ניו זילנדי ללילה לשני חדרים לחמישה אנשים, בטופ טן זה קצת יותר זול ובדרך כלל גם קצת יותר כיף ממוטל שיש בו רק חדרים.
6. השתדלנו לישון 2 לילות בכל מקום. לא תמיד הצלחנו ולפעמים ישנו רק לילה אחד. 
7. דברים שצריך להביא: מתאמים לחשמל, מטען לאוטו, דיסקים לנסיעות הארוכות, שק כביסה, מטבעות קטנים למכונות (כביסה, שתיה, משחקים), צידנית לאוכל למשך היום, מפה לפיקניקים, שפתון לשפתיים מתבקעות, משחקים לילדים.
8. דברים שצריך להביא 2: גם מעילים וגם בגדי ים. גם נעליים סגורות וגם סנדלים.. בניו זילנד לפעמים ביום אחד יכול להיות גם חורף וגם קיץ. אם יש מקום במזוודה מומלץ להביא גם כרבוליות: להתכסות בנסיעות הארוכות ובאטרקציות הליליות.
9. אוכל: אנחנו בחרנו לבשל ולהכין חלק גדול מהארוחות לבד מטעמי חיסכון בעיקר. כמעט מידי ערב היינו מצטיידים בסופר המקומי (חשוב לשים לב לשעות הסגירה) לארוחת ערב, ארוחת בוקר שלמחרת וסנדוויצים לדרך. גם אם חלק מהסנדוויצים נזרקו כי בסוף בחרנו לשבת בבתי קפה תמיד היה הביטחון שבמרחקי הנסיעה הארוכים הילדים לא ימותו פתאום ברעב ואנחנו נישאר בלי מענה. בסופר הראשון כדאי להצטייד בשמנים, פסטות, שקיות סנדוויצים ונייר סופג. לפני שמחליטים מה לבשל כדאי לבדוק בכל אכסנייה את מצאי הציוד והאבזור. פתרונות של אוכל מהיר של פיצות והמבורגרים היו קיימים ברובם המכריע של המקומות.
10. אם בונים על אכילה במסעדות לקחת בחשבון את שעות הפתיחה המוגבלות. בדרך כלל 12-16 לארוחת צהריים ו 18-20:30 לארוחת ערב.
11. כדאי לאכול: פאי בשר מקומי, פיש אנד ציפס במקום טוב, סרטן על האש בקאיקורה, עוגיות קרמל, בשר מקומי בתצורת המבורגר או סטייק, גבינות מקומיות וסקונס.
12. כדאי לשכור אופניים ולהסתובב בעזרתם בחלק מהעיירות. ברוב האכסנייות מרשת טופ טן היו אופניים להשכרה בעלות של כ 25 דולר לחצי יום.

שלישית, עשרת המומלצים שלנו: (נאסף מכל בני המשפחה..)
1. ג׳טבואט בנהר השוטאובר, הכי תיירותי שיש, הכי כיף לילדים ולמבוגרים.
2. מזחלת בקווניסטאוון. מגיעים בשני רכבלים, האחד סגור והשני פתוח ואז יורדים במזחלת, נוף מקסים. תיירותי,
אבל.. הכי כיף לילדים.
3. בשחיה באגם בערוץ הוקיטיקה-מסתכנים בנשירת איברים ובדלקת ריאות בשל השחייה באגם הקפוא אבל הילדים מאושרים.
4. פאזלינג וורלד בוואנקה. מי שנכנס (לא אני) אמר שחדר האשליות הוא מהטובים שנתקל בהם ביחס לפארקי מדע אחרים.
5. מושבת כלבי הים בקאיקורה. טבע פראי ועשרות כלבי ים משתזפים. מראה מרהיב.
6. העיירה אומארו: אוויר ואווירה. (אנחנו לנו בה רק לילה אחד מומלץ שני לילות).
7. שיט קרחונים במאונט קוק.-מקסים אבל בעיני יקר מידי באופן יחסי לתמורה (500 דולר ניו זילנדי למשפחה בת 5 נפשות). בוודאי ניתן למצוא דרך לראות את הקרחונים באופן עצמאי גם אם לא במרחק נגיעה.
8. תצפית לילית בפינגוונים. עבורי זה היה כמו צפייה בסצנה בסרט של וולט דיסני כי הפינגוונים נראים כמעט אנושיים בהתנהגותם כלהקה. הילדים איבדו סבלנות בזמן ההמתנה לפינגוונים. היה קור כלבים (כי אין קור פינגוונים), כאמור מומלץ להביא כרבוליות.
9. יקבים ובתי קפה לצידי הדרך: איפה שלא עוצרים טעים ונעים והזדמנויות רבות לשתות יין ניו זילנדי.
10. הנוף, הנוף, הנוף, בכל כביש לאורך כל הדרך.
 

ולסיכום סיכומת: 
אהבתי את לאוס אהבתי גם את ויאטנם
     אבל ניו זילנד היא המקום הכי יפה בעולם.
 
 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים