צחי ז'ינו על לי קויאן יו

דף הבית >> צחי ז'ינו על לי קויאן יו
הגיגים על מנהיג, העם ומה שביניהם...ומה שביננו!

צחי ז'ינו
זהירות פוסט ארוך ובלי תמונות.
אז אפשר לסכם שבוע מההודעה על מותו של המנהיג, אבי האומה, לי קואן יו ועד טקסי הלוויה ושריפת הגופה. אז נכון שלא הייתי פה רב השבוע אבל הדיווחים חדרו והשתלטו על הפייסבוק ועל כל אפליקציית חדשות בסיסית. וגם מה שהספקתי לספוג משישי עד ללוויה בראשון השאיר את חותמו ותבע בי כמה תובנות לגבי האיש  ופועלו, העם שלו וקצת על שלנו (אינטרפרטציה אישית שלי ולא מתיימר להתחרות בעשרות סופרים וחוקרים שכתבו על האיש ואפילו לא בשדרן ״צדיק״ שהשווה בין כרכור לסינגפור).
ראשית על האיש:
1. האיש הגדיר מהיסוד ״משילות״ מה היא (to govern) - זאת הדרך! לשם צריך ללכת! ככה נעשה! ושאף אחד לא יפריע. אז נכון, כנראה היו הרבה נפגעים בדרך אבל הוא שלט 40 שנה!  בהם הביא את המדינה לפסגות שגם הוא לא חשב עליהם. עם תוכניות רב-רב שנתיות, יכולת תכנון, מימוש וביצוע מדהימים בכל התחומים אזרחיים וצבאיים כאחד.
2. האיש היה אומן ביחסים בין לאומיים. הוא הבין שאם האזור כולו יהיה רגוע ויציב זה רק יעזור למדינה הקטנה שלו. הוא יזם וקידם את ארגון מדינות דרום מזרח אסיה. דאג שיהיו להם כמה שיותר חברים ותומכים בעולם. גם כאן הוא ראה 10 שנים קדימה - נפגש עם מנהיגי סין ורוסיה עוד בשנות ה70 למרות שהיה מתנגד גדול לקומוניזם. כתוצאה כמות ההשקעה הזרה בסינגפור כיום אין לה אח וריע בעולם. (שלא לדבר על אירועים ומופעים בינלאומיים).  
3. פלורליזם וקבלת כל החלקים המרכיבים את העם - מתחילת דרכו, עם הניתוק ממלזיה (1965) הוא הלך הפוך לגל הלאומיות ולאומנות ששלטו בעולם (ובמדינות שסבבו אותו) הוא הבין שכדי ליצור חברה בריאה המורכבת מפסיפס גזעים, דתות ואמונות חייב להיות מקום לביטוי לכל חלק בחברה (מההמנון, הדגל שמות רחובות, חופש פולחן ועוד׳). והאינטגרציה והשילוב הגיעו, לא בלי בעיות ומעמדות אבל בגדול זה עובד. יש מקום לכולם.
ועכשיו, תחשבו (תדמיינו) כמה התכונות וההתוויות האלה היו משנות סדרי עולם בחלקתינו הקטנה. 
כדברי היוצר האהוב עלי: ״היא סיפרה עליהם ואני חשבתי עלינו״ (ד.ר. רכבות 80-88).
ומילה גם על העם, ראיתי אנשים עצובים על מות מנהיג אהוב, אנשים שנגע בהם בנק׳ רבות בחייהם ושחייבים לו כל כך הרבה. ראיתי אותם עומדים שעות בתור סינגפורי מוקפד כדי לקוד קידה, עם עדכון תכוף ומדוקדק על סידורי הניחום וההלוויה והדקה שבה יעברו המטוסים במבנה החסר...
עם זאת, לא ראיתי התאבלות או עצב, ספונטני, משחרר כדמות נרות בכיכר ופרחים (ראו וצלאב האבל בפרג) או דגלים בכל מרפסת (שר אחד אמר שאסור ושזה לא מכובד).
אבל כנראה בדמותו יצר אותם. 
וטוב להם ככה (לרובם, למעט נער צעיר שהעז לקרוא תיגר על המנהיג ועל ישו מעל גלי הפייסבוק - ונמצא כעת בחקירה).
אז הייתי השבוע בארץ. לעבודה. נחתתי בשישי בבוקר נסעתי על כביש החוף מול הים, שמעתי ״ברדוגו וליפשיץ״ וידעתי שאני בבית. הספקתי להיות בחיפה, בת״א בנגב, בירושליים ואפילו לאכול פלאפל אצל דמתי בגדרה (לא, לא היה לי זמן לקפוץ). עם ולמרות הכל ... יש לנו ארץ נהדרת.
 
לייבסיטי - בניית אתרים