קסם המאכלים והתבלינים באסיה

דף הבית >> קסם המאכלים והתבלינים באסיה
קסם המאכלים, והתבלינים באסיה.
רחלי אורן
 
הליכה לשוק, הכנת מתכון מקומי, או קריאת תפריט בסינגפור, ויאטנאם, או בורמה
(וכמובן בכל מקום אחר בעולם) הינו מסע כמעט דמיוני לתוך תרבות ואורח החיים המקומי.
נסיונות השחזור של המאכלים (אחר כך בבית)  ״וגלגול״  שמותיהם של המאכלים על השפתיים, מעורר זכרונות ומעלה חיוכים.
הסובבים את השולחן, ינסו להגות את שם המאכל, כשלכל אחד יהיה את הקושי שלו בהגיית המילים הזרות, ולחלקם יהיו סיפורים על הפעם הראשונה.
 
הפלאפל שלנו אולי מזכיר לסינים את מדבריות ארץ ישראל, והחומוס מזכיר לכל אחד מאיתנו חוויה, טיול או מסעדה שביקר בה.
אך לאחר שהות ארוכה במזרח, נוספו לנו ״טעמים חדשים״,
עולם שלם של מאכלים, טעמים, ריחות וצבעים אשר ילוו אותנו הרבה זמן אחרי שכבר נחזור הביתה.
 
למשל אורז, הוא כבר לא רק גרעין לבן מאורך שמאד קל להכין (כוס אורז, 2 כוסות מים, 20 דקות הכנה).




באינדונזיה ומלזיה הוא נקרא נסי פאדאנג- על שם המקום, או נאסי למאק- אורז עם רוטב קוקוס.
ביפן הוא נקרא בהרבה שמות, אחד מהם הוא אוניגירי-קערת אורז עם מילוי במרכז, או גוהן ומשי לאורז לבן רגיל.
בהודו הוא נקרא ביריאני- אורז מתובל בשכבות אשר מקורו בפרס.
בסינגפור מוגש האורז עם עוף "מכובס" הנקרא -  Chicken  Rice אך גם Popiah שהם רולים מנייר אורז הממולאים בירקות, ביצה,ושרימפס ברוטב בוטנים מתוק.

אבל אורז הוא גם מדרונות תלולים בויאטנאם, וטרסות עתיקות בצפון פיליפינים. וכמובן אורז הוא גם שיטות גידול שלא הכרנו.
בטיולים אנחנו מתוודעים למחזורי זריעה וקציר ולחיי הכפריים, אשר האורז הוא הבסיס לכל ארוחותיהם.
 

והתבלינים- לפלפל השחור האנגלי הגרוס שאנו מכירים, יש באסיה עוד מתחרים רבים. פלפל לבן מסומטרה שבאינדונזיה, פלפל חריף מסיצואן שבסין, אשר ה״מבינים בדבר״ מטגנים אותו בשמן בשביל הטעם והריח החזק,  פלפל מסיצואן שמוסיף חריפות אך גם לימוניות לאוכל, ופלפל מג׳אוה שבאינדונזיה והוא מריר וחריף כאחד. 
סאמבל, הוא תבלין בעל ריח עז, אשר מתווסף למאכלי ים, ולנו בעלי החך הישראלי, הוא מוזר ושונה מאד.

מרק יונג טו פו- הינו מרק צח, אליו מוסיף הסועד את הירקות האהובים עליו וכן טופו ומטוגנים,
והוא נאכל בצהרים כארוחה מלאה.




בא קואה- הינו מאכל של צלעות חזיר יבשות, אשר מוכנות בתהליך ארוך, בו מייבשים את הבשר, מטבלים וחותכים לפרוסות דקות, אותן אוכלים אחר כך עם רטבים.

האם אין כף גדול מזה לספר לחברים, על הלקסה שטעמת היום, בליווי עינים מצועפות וחיוך מסתורי.  ועל התבלינים והטעמים המתמזגים להם ביחד בתבשיל המקומי הזה.



בסינגפור יש חשיבות רבה למקום בו אוכלים וכך לרוטי פראטה הודית יומלץ המקום הבא- 01-51, Jin Fa Kopitiam, 24 Sin Ming Road, והמורטאבאק יומלץ לאכילה בזאם זאם שבערב סטריט, שלא לדבר על מאכלים מורכבים יותר. לכל אחד כמעט יש את המקומות  "הכי טובים, אוטנטים ומיוחדים״ . ש.  חברי , אפילו מפתיע את המקומיים בהמלצות שלו, ומתחרה איתם כמעט כל יום, במציאת מאכלים שכבר שכחו שהכירו פעם ובמסעדות מקומיות.

 


ועוד לא דיברנו על קפה ותה. אצל היפנים והסינים הכנת תה ושתייתו מלווה בטכס מסורתי, והוא חשוב אם זה בהכרות של משפחה חדשה, בעסקים במסחר ובחתונה. לאחרונה בחתונה סינגפורית- סינית, התכבדנו בהגשת תה מיוחדת ל״זקני השבט״ מהכלה ובעלה הטרי. הם נגשו אלינו לשולחן ובקידה קטנה כבדו אותנו בשתיית התה.  
מפעת חשיבות הנושא, חיברו הסינגפורים מילון כינויים לשתיית תה. תה עם חלב ועם סוכר- נקרא Teh, תה רק עם סוכר- The O , תה עם חלב -Teh-C ועוד.
קפה חזק- Kopi-gau- ,Kopi oh- קפה עם סוכר ללא חלב,
Kopi-O-
kosong- קפה בלי סוכר ובלי חלב.
 
 


המגוון הוא אין סופי, מיוחד ומרגש, אך אין כמו לבוא לביקור בארץ ולטעום חלווה עם פיסטוק בשוק הכרמל,
מלפפון מלוח- לא חמוץ, ובורקסים על יד שוק הפשפשים ביפו.
שתפו אותנו באחת החוויות שלכם בנושא האוכל!
 
 

 
לייבסיטי - בניית אתרים