קרני במסע קולינרי בטוקיו

דף הבית >> קרני במסע קולינרי בטוקיו
"ווק אנד סטרול " הרפתקאות קולינריות בסינגפור יוצא למסע קולינרי בטוקיו
טוקיו יקרה, התאהבתי בך ממבט ראשון...

 
ההשתקפות שלך מחלון המונית נראית לי בדיוק כמו בסרטים :"טמפופו" לחובבי האוכל והבישול ו"אבודים בטוקיו" לחובבי סקרלט ג'והנסון.
יש משהו מכשף בעיר הזאת,הרחובות הרחבים והסמטאות הצרות, עם צורות הבנייה הלא אחידות ,המקדש הקטן  שמסתתר בין המבנים הגבוהים והחנות של פראדה,החנויות המעוצבות לעילא ולעילא,מעברי החצייה ההומים,השלטים המאורכים עם הכתובות היפנית,היפנים עצמם -בנות שיבויה על תלבושותיהן הצבעוניות והמקושקשות,אנשי העסקים עם החליפות המחויטות ברכבות וכמובן האוכל האלוהי.
סושיות,ראמניות,גיוזות וטמפורה, הכל בשפע, לא בהכרח ביוקר (הכל יחסי בחיים) והכל כל כך טעים,אסתטי ומוקפד.

נכון שבאנו מסינגפור, גן עדן קטן עם מחלקה יפנית מפותחת מאד (ראה ערך רשת סושי טיי,בית הכלבו טקשימיה,והקניון היפני בליאנג קורט) - אבל לראות מאיפה הכל התחיל זו חויה בפני עצמה.
כשנחתנו בטוקיו לקראת חצות עוד לא היו לנו תובנות קולינריות מלבד חשק עז לראמן וגיוזה.
רוב המסעדות היו סגורות אך ליד המלון חיכתה לנו ראמניה קטנה – "ראמניית חצות"  
(מי אמר טמפופו) עם 20 מקומות ישיבה ומלצרית אחת שהיא גם הטבחית,המלצרית והקופאית.
מייד הזמנו שויו ראמן עשירבטעמים עם כרישה וחתיכות בשר חזיר דקיקות, וגיוזות דקות דקות וטעימות ביותר- ברוכים הבאים לטוקיו- לא יכולנו לחכות לבוקר שיעלה.
אחרי שאכלנו את הראמן הראשון התפנינו למאכלים נוספים אבל ראשית מספר הנחיות למטייל הקולינרי בטוקיו:

אם יש לכם מסעדה ספציפית שהמליצו לכם עליה, וודאו שאתם מצויידים בכתובת מדוייקת ,רצוי ביפנית,רצוי בכרטיס ביקור אותו תוכלו להציג בפני נהג המונית.
גם אם לא תגיעו למקום שרציתם,יש מיליון מסעדות אחרות שמציעות אוכל מעולה. רק צריך לחפש בקומות העליונות.

חפשו את המסעדות בקומות העליונות
כמו שהחויה הניו יורקית האולטימטיבית היא להרים את הראש לעבר גורדי השחקים, גם בטוקיו הישועה הקולינרית מגיעה מלמעלה.
בשל הצפיפות הנדל"נית בעיר וריבוי המוסדות הקולינריים , מסעדות רבות בטוקיו נמצאות בקומות העליונות של המשרדים ולא בקומת הרחוב.
לשם כך יש תעשייה מפותחת מאד של מוצרי מזון מפוסלים בפלסטיק עם הרבה לקה מעל.
כל  מסעדה מציגה בקומה הראשונה של הבניין בתוך ויטרינה מזכוכית את מאכליה בעיצוב פלסטי ומטרתם למשוך את העין ולהציג את המנות הנבחרות של המקום.
הפלסטיק המבריק פחות מגרה מהדבר האמיתי אבל עוזר לבלוטות הטעם לפעול וחוץ מזה, זה סוג של אמנות יפנית וזה נחמד וצבעוני למתבונן.
ל
מי שיש זמן ואוהב לראות ולרכוש כלי הגשה ובישול בסגנון יפני מוזמן לקחת את הרכב לאסקוסה
שם ניתן למצוא חנויות שמוכרות את כל דגמי האוכל מפלסטיק והרבה מאד חנויות לציוד למטבח וכלי הגשה.
חגיגה לאספני כלים ולבשלנים. קרמיקות יפניות מדהימות וסושי מפלסטיק

 
אז זו בהחלט משימה הרפתקנית להחליט איזה מהמסעדות נראית מעניינת מבחוץ,מה ההרכב האנושי בפנים ולקבל החלטה האם נכנסים או לא.
אנחנו סירבנו פעמיים לשתי מסעדות:

האחת מסעדה שמתמחה במאכלים עשויים מ"לשון" tongue" -  שהמארחת טרחה להסביר לנו בשיטה אוניברסלית תוך כדי הוצאת הלשון שלה במה המסעדה מתמחה ,והמסעדה השנייה עם המון פלסטיקים קטנים של חיית לוייתן ושלט באנגלית שאומר בפירוש שהמסעדה מתמחה בבשר לוייתנים- אנחנו העדפנו לשחרר את וילי

ניתן למצוא בטוקיו מסעדות רבות המגישות ברביקיו קוריאני.
באחד הערבים,נכנסנו לבניין משרדים בשיבויה,הסתכלנו על השלטים ליד המעלית,הסתכלנו על התמונות ובחרנו לעלות למסעדת ברביקיו בקומה ה4.המסעדה מלאה עשן , אנשים יושבים על הרצפה מסביב למדורת השבט וצולים בשר איכותי על הגריל. חובה להתיישב לא?
הג'קטים והמעילים נעטפו בכיסויי פלסטיק ונתלו בקולבים על הקיר ולנו נותר להזמין .בעיה קטנה, אין תפריטים באנגלית . למזלינו שלחו אלינו  מלצר מלא רצון טוב עם אנגלית ברמה של 4 יחידות והצלחנו לתקשר עם  הרבה הצבעות לעבר המנגל של השכן.
טוב נו,יש לנו התמחות בברביקיו קוריאני במסעדה מעולה בנהר של סינגפור אז פחות או יותר ידענו מה להזמין
פלטה עם נתחים דקים של בשר,חלקם משויישים בשומן סטייל kobe and wegyu 2 דקות  צלייה מכל צד והפה מתמלא בטעם בשרי שומני וטעים ביותר.
לצד הבשר, אטריות קוריאניות מוקפצות ,ירקות צלויים כמו כרישה,פטריות ותירס  ומנת הדגל אורז בבימבה- קדירת אורז,ירקות,בשר וביצה חיה ,מוסיפים רוטב חריף תוך כדי ערבוב בתוך הקדירה החמה עד שהאורז סופג את כל הטעמים.מי שבאמת מבין מחכה לאורז הפריך בתחתית הקדירה.
מעדן בשר יפני נוסף הוא הShabu- Shabu -הפונדו היפני המושלם
את שמה של המסעדה הגרלנו מהלונלי פלאנט אבל זה לא עזר לנו להגיע אליה.

בטוקיו רוב הכתובות הן ביפניות כך שנאלצנו להעזר בפקיד מהמלון שגילה לנו שהמסעדה במרחק הליכה קצר מהמלון שלנו בקומה  השישית של בניין שחלפנו על פניו מספר פעמים במהלך שהותנו.
עלינו במעליות עם צעירים רבים ,מסתבר שבאותו בניין נמצאת ספריית המאנגה הגדולה ביותר בטוקיו- לחובבי הקומיקס.
גם המסעדה עצמה מאד פופולארית בקרב הצעירים המקומיים ,אולי כי התפריט בנוי כבופה "הכל כלול" או "אכול כפי יכולתך"
התיישבנו ליד חבורת נערות מקומיות והתחלנו להזמין,תוך כדי נעיצת מבטים בצלחות שלהם. טוב שהם עצרו לעשן מדי פעם אחרת המסעדה היתה פושטת רגל.
הזמנו שני סוגי מרקים אחד על בסיס סויה והשני ציר מרק עשיר עשוי מעצמות חזיר בסגנון ראמן.
בחרנו מהבר ירקות ועלים ירוקים,פטריות מכל הסוגים,אטריות לא מבושלות , חיכינו שהמרקים יגיעו לרתיחה קלה והתחלנו לבשל הכל  במרקים המבעבעים שהוגשו בכלי על השולחן שלנו.
במקביל הגישו לנו נתחי בשר פרוסים דק דק,בשר וחזיר,חלקם יותר שומניים וחלקם פחות
כל שנדרש מאיתנו הוא לטבול את הבשר בצירי המרק ,לא יותר ממספר שניות ,לדוג אותם כאשר הם משנים את צבעם ללבן ולטבול ברוטב השומשום האלוהי- שנקרא GOMMA SAUCE
אויש זה כל כך טעים, הבשר רך ולא דורש לעיסה, והרוטב אלוהי- לשתות אותו בכפית
http://www.nabe-zo.com/english.html

הסושי- לא מה שחשבתם
הפתעה לכל חובבי הסושי השמרני שמוסיפים קמצוץ וואסבי וחושבים שהם גיבורים.
ביפן,הסושי שף בכבודו ובעצמו הוא זה ששם את החזרת הירוקה המאד חריפה בין הדג והאצה מה שמפתיע במיוחד מי שלא אוהב חריף. גם הוסאבי עצמו הגיע היישר מהשוק הסיטונאי ונטחן במקום.
אותה טונה בסושי, הגיעה טריה משוק הדגים  היישר לצלחת אחרי הצהריים ואי אפשר לטעות בטעם,
רואים שהיא לא הוקפאה מחדש והוטסה בטיסה טרנס אטלנטית ואז עברה עוד מספר כלי תחבורה עד שהגיעה לפה של הסועד.
היא היתה כל כך טריה,חלקלקה ובטעם של דג ים טרי ,אין דרך אחרת את החויה הזאת.
מנה מופלאה אחרת היא האונגי- צלופח מעושן,חם חם עם זילוף של רוטב טריאקי- חם,נימוח בפה, טעם עדין ביותר של עישון
גם השרימפס מוצק ובשרני ,את סושי קיפוד הים משום מה היה קשה יותר לבלוע. המרקם מאד רך,טעם של ים אבל לדעתי היה לו טעם נלווה של פלסטיק...
מה שאנחנו מכירים מהמסעדות היפניות הוא שונה ממה שרואים ביפן.
ביפן מסעדת סושי מגישה סושי,במרקיות מגישים ראמן או סושי אך במדינות מערביות ניתן למצוא בדרך כלל את כל החבילה

בטוקיו למשל הופנינו למסעדה שמתמחה בגיוזה בלבד (עם עוד כמה סלטים קטנים כמו כרוב חמוץ ונבטים מאודים ומעליהם רוטב בשר)
http://www.tripadvisor.com.sg/Restaurant_Review-g1066456-d1686384-Reviews-Harajukugyozaro-Shibuya_Tokyo_Tokyo_Prefecture_Kanto.html
היא מופיעה בלונלי פלאנט ומפורסמת באינטרנט אבל הדרך הטובה ביותר לישראלים להגיע אליה היא כדלקמן:
הולכים באמוטה סנדו, רחוב הקניות "שאנז אליזה" של טוקיו. רואים את החנות הישראלית של Laline- קצת גאווה ישראלית,מאחוריה באחת מהסמטאות נמצאת מסעדת הגיוזות מול מסעדה המגישה אוכל תאילנדי. לקח לנו 10 דקות מיותרות  להתברבר  ועוד חברה יפנית שנחלצה לעזרתנו עד שהגענו למסעדה.
אכלנו שם שני סוגי הגיוזה: מטוגנת ומאודה ,הבצק שלה דק עד שקוף ,מילוי הבשר משובח עם כרישה ובלעדיה. טעם גן עדן אפשר היה לאכול עוד 30 לפחות.

איזאקיה טאפסיה יפנית
הבר היפני בו גם בשנת 2013 מותר לעשן ובשיא המרץ
מנות קטנות של יקיטורי – שיפודי בשר, כרוב כבוש, סלט תפוחי אדמה,פולי אדממה מבושלים בקיצור טאפס יפני הכל כדי ללוות את הבירה והסיגריה שאחרי העבודה.
ואוכל רחוב קטן Takoyaki שניתן למצוא גם בדוכני מזון בקניונים בסינגפור.
 כדורי הפלאפל היפניים
tako= octopus yaki= fried
עשויים מבלילת בצק וחתיכות דיונונים קטנטנות מכודררות בתוך תבנית. הכדרור נעשה  באמצעות שיפוד ברזל בלבד וזה מאד מעניין לראות איך עושים את זה.
לאחר שהכדורים מטוגנים פריכים מבחוץ רכים מבפנים מזלפים מעליהם רוטב טריאקי,מיונז, סלט ביצים ועוד מטעמים ואוכלים מתוך קופסא. מעדן אמיתי.
בשנה הבאה לקראת פריחת הדובדבן יצא סיור קולינרי מודרך מסינגפור ליפן. הסיור הוא סיור בעקבות האוכל היפני ממסעדות רחוב ועד למסעדות מישלן. מי שמעוניין להרשם מוזמן להכנס לאתר www.woknstroll.com.sg  או לכתוב ל karni@wostroll.com.sg
 

 
לייבסיטי - בניית אתרים