ראש השנה

דף הבית >> ראש השנה


 

סנדרה גמזון


כשנמצאים בגולה יש כל מיני שינויים ביחס שלנו לדת, לשבתות ולחגים. יש שמתחזקים בדת על מנת לא לאבד קשר עם המקורות ויש ש"פורקים עול".  לעיתים קרובות אנשים שמחים להשתחרר מהמחוייבויות הקיימות בארץ, בעיקר המשפחתיות, ומהדיונים המעיקים המתרחשים כל חג ולעיתים כל שבת. לאן הולכים? להורים שלך או שלי, חג שעבר היינו  אצלך, אמא שלי מבקשת ועוד דיונים מהסוג הזה, שמעלים את מפלס המתח המשפחתי. רבים שמחים להשתחרר מה”מירוץ למיליון”, דהיינו-  הקניות של אוכל, מתנות, בישולים, הכנות וכל הכרוך בכך .וההוצאות הכספיות??  בישראל הייתי רוכשת לכולנו בגדים חדשים לחג, מתנות למשפחה ולחברים  הקרובים, ועוד הוצאות שונות לקראת החג. 

מצד שני - המשפחתיות ה”חונקת” היא גם זו המובנת מאליה, האוהבת, המקבלת והמעניקה אווירת חג אמיתית. קשה  לחוש בחו”ל את תחושת השלווה השורה בארצינו בכל ערב שבת  וחג, את האווירה המיוחדת הקיימת לפני החגים, גם בבתים חילוניים לחלוטין. לא מעט מחברותיי חשות דיכדוך בחגים, תחושת פיספוס ושל מחסור באווירת חג. הרי כאן אין ולו סממן אחד לחגינו. לא רוגע ולא לחץ הכנות,  לא ארוחת חג משפחתית ולא פרחים הנמכרים בכל קרן רחוב. כלום. אז מה עושים?

בתחילת השליחות כלל לא רציתי לשמוע על החגים, אהבתי את החופש ממטלות החג ומלחצי המשפחה. נהניתי מכל שניה של עירוניות חופשית .  לקח לי חודשיים להתאפס ולהבין שבעצם זה כן חשוב לי כמו גם למשפחתי. מאז  אנו מציינים כל שישי וחג בחיק חברים קרובים. כאן, בתנאים של חוסר במשפחה ועקב מפגשים אינטנסיביים, חברים כאלה הופכים להיות המשפחה.  אמנם עדיין אין אווירת חג בעיר אך החג נחגג בשמחה והבית מתמלא באהבה - וזו כל המשמעות של חג עבורי.

 

לרגל ראש השנה, אני רוצה לחלוק עמכם את השיר הנתינה של חליל ג’ובראן. אני מאחלת לכולכם שתהיו תמיד בצד הנותן, הבריא והמאושר.

שנה טובה ומתוקה לכולם!
 

 

הנתינה / ג'ובראן חליל ג'ובראן

 

אתה נותן אך מעט, עת תיתן מרכושך,

רק עת תיתן מעצמך זוהי נתינת אמת.

כי מה הם קניינייך אם לא דברים אשר תשמור

מפחד שמא תזקק להם מחר?

והמחר, מה יצפון בחובו לכלב מתחכם

הקובר עצמות בחולות נודדים

בדרכו אחר עולי הרגל אל עיר קדשם?

ומהו הפחד מפני הזקקות, אם לא ההזדקקות עצמה?

והפחד מפני הצמא, שעה שבארך מלאה ושופעת,

מהו אם לא צמא שלא ישבר לעולם?

יש הנותנים מעט מן הרב אשר להם ובכבוד חפצם

ורצונם המוסתר מכתים את נתינתם;

ויש הנותנים את כל המעט אשר להם –

הם המאמינים בחיים, הם מלח הארץ וטנאם מלאה תמיד;

יש הנותנים בשמחה, והשמחה שכרם;

ויש הנותנים בכאב ובצער ואלה מנת חלקם;

יש הנותנים בלא צער ובלא שמחה-

כשם שההדס בחיק העמק שופע ובשמו בכל-

מהם דובר אלוה

ובעיניהם שופע חיוכו על פני עולם.

טוב לתת למבקש

אך מוטב לתת ללא בקשה, מתוך הבנה.

רחבי הלב המחפשים את המקבל –

שמחתם בחפשם רבה משמחת הנתינה.

כל אשר לך ינתן באחד הימים

על כן תן עכשיו ולך תהיה הנתינה, לא ליורשיך.

תדיר תאמר –אתן רק לראויים,

ראה תחילה שתהיה אתה ראוי לתת ולהיות כלי לנותן,

כי החיים הם הנותנים לחיים,

ואילו אתה הרואה עצמך כנותן, אינך אלא עד.

ואתם המקבלים, וכולכם מקבלים הנכם,

אל תכבירו תודתכם פן תכבידו עליכם ועל הנותן.

התעלו יחד עם הנותן ונתינתו מעל כנפי נשים,

כי רוב הרעפת תודה –כפירה בחסדו

של זה אשר אדמת החירות היא לו אם והאלוהים אביו.

 
 
לייבסיטי - בניית אתרים