שבת בבית הרב נתנאל

דף הבית >> שבת בבית הרב נתנאל
ארוחת שבת בבית הרב נתנאל ואודליה ריבני
רחלי אורן
כידוע לרובינו, אפשר למצוא את בתי חב״ד כמעט בכל מקום על פני האדמה, והוא משמש בדרך כלל, כמקום מפגש לישראלים צעירים (הרבה פעמים), כמקום הפותר בעיות שונות, ומלכד סביבו אוהבי ישראל והתורה.גם בסינגפור, אליה לא מגיעים הרבה back packers (טיילים צעירים), אך בהחלט מגיעים צעירים יהודים, וגם בגילאים אחרים, מרחבי העולם בעקבות עבודתם, קיים בית חב״ד גדול ומשמעותי.לנו,הקהילה החילונית בסינגפור, משמש בית זה בעיקר למפגש באירועים ישראליים כמו יום הזכרון, יום העצמאות, בר מצוות, ומפגשי צעירים היזומים על ידי הרב, אך לרבים מהיהודים מהעולם, חשוב בית הכנסת גם בהיבטים הרוחניים והדתיים שלו.
ככותבת ועורכת של פיטפטו, ביקשתי מהרב לערוך איתו שיחה על תפקידיו הרבים בקהילה, והוא  הזמין  את  ש. ואותי לארוחת שבת בביתו.
אתחיל מההזמנה עצמה, בה כתב הרב את לוח הזמנים לערב שישי - החל בהדלקת נרות 6:30, תפילה עד 7:45 וארוחת ערב בביתו לאחר מכן, ואף הוסיף כי אנו מזומנים להגיע בכל שלב של הערב לפי רצוננו, ובעשותו כך, אפשר לנו להרגיש בנוח, בתוך תהליך שאיננו מוכר לנו.
פרט זה, כמו עוד דברים נוספים שקרו בהמשך הערב, הצביעו על רגישותו ורצונו של הרב, לקרב בין הנוכחים, לא משנה דעתם ומוצאם, וגרמו לנו כחילונים, ליהנות מהערב מאד. 
אנו בחרנו להגיע רק לארוחת הערב, ובבואינו היה הבית כבר ערוך לכבוד שבת. מאחר ולמשפחה 4 ילדים, ועוד 3 ילדים נוספים נכחו, הוכן להם שולחן מיוחד לצידו של השולחן הגדול והערוך יפה וחגיגי.
הרב נתנאל, הרגיל באורחים לשבת ובכלל, ברך את כולנו והחל בזמרות שאת חלקן אף הכרנו. 
האוכל המצויין והאירוח הלבבי קירב את כל הנוכחים, וייצר שיחה מענינת ופורה.
על יד השולחן, מטבעם של ערבים שכאלה, ישבו מספר אנשים שלא הכרנו לפני כן, והרב ביקש מכולנו שנספר קצת על עצמנו על מנת שנכיר אחד את השני.
כך יצא שפגשנו אורח מחב״ד  מניו יורק,  העוסק בצדקה והקמת מוסדות רפואיים בישראל, בתרומותיהם של יהודי ארה״ב וסינגפור. שמענו על הדרך בה הוא מאתר את הצרכים בישראל, ואיך הוא מחבר בין צורך- ביקוש ויכולת כספית- ורצון לתרום, לצורך השגת המטרה.
כן פגשנו בזוג צעיר שהגיע לא מכבר לסינגפור ועוד בחור הגר כאן כבר כ 6 שנים, אך לא הכרנו לפני כן.
האווירה של השיחה הייתה פתוחה מאד, כך יצא שנשאלתי על מנהגי בודהה והדתות באסיה, בעקבות לימודי כאן, ויכולתי לדבר על כך באופן פתוח לגמרי וחופשי. 
הרב ניהל לאורך כל הערב את השיחות, ובעת הצורך העיר והאיר הערות חשובות ומפייסות. 
חשבתי בליבי על קוצר הרוח (לפעמים) הקיים, ובא לידי ביטוי, בעת שיחות רבות ליד שולחן שישי, ונהניתי מיכולותיו ורצונו של הרב להנעים את הזמן ולייצר סובלנות וקבלה.
כשהחל הרב בדברי הסבר על פרשת השבוע חוקות, הוא הרחיב בשתי נקודות, אשר ניתנות להבנה וקבלה גם בעולמנו החילוני, העסקי, היום יומי. הנושא הראשון מדבר על החובה לעשות כל מה שאומר ה', גם אם לא מבינים או מסכימים עם הדברים, והנושא השני מספר על העונש שקיבל משה (שלא יכנס לארץ ישראל) כי לא ציית לדבריו של ה'.
על העונש החמור שקיבל משה, אמר הרב כי את דבריו של ה', כמו את דבריו של מנהיג באשר הוא , חייבים לקיים, גם אם לא הכל מובן וברור.
ואת הנושא של מותו של משה הנביא מחוץ לגבולות ארץ ישראל, חיבר הרב לנושא המנהיגות בכלל. על כך, הוא הרחיב וסיפר על רב בקהילת חב"ד בארה״ב, אשר במותו בחר להקבר שם, ולא בארץ ישראל. מעשהו זה, הוסבר בחשיבות של הישארות הרב, המנהיג (גם במותו) עם קהילתו.
גם אנו החילונים, יכולים להבין את צעדיהם של מנהיגים (אם בסביבת העבודה, בצבא, בפוליטיקה) אשר מכבדים אותנו קהילתם, במעשיהם והחלטותיהם, ולא חושבים רק על טובתם האישית. מסר שהוא אוניברסלי, ונמצא בספר התורה שלנו.
במשך כל הערב, הרגשנו שהכבוד והסובלנות בין אחד לשני, נמצאים בראש סדר העדיפות של הרב ומשפחתו, ומאפשרים לכולנו, דתיים וחילונים כאחד, לשבת ולשוחח על כל נושא.
אני מודה לרב ולאשתו, על הערב המהנה והמכבד בו השתתפנו, ועל הסובלנות והרצון הטוב שבו התקבלנו!
 

 
לייבסיטי - בניית אתרים