שכונת ג'לן בסר

דף הבית >> שכונת ג'לן בסר
חיפוש אחרי פנינים חבויות
טלי גורן

במסגרת חיפושינו אחרי הפנינים החבויות, או שמא הקליפות הפנימיות של הבצל הסינגפורי, הגענו לאחרונה לשכונה מתחדשת ויפה – שכונת Jalan Besar. רחוב בסאר היה אחר הרחובות הראשונים שנבנו בסינגפור ופירוש  שמו – 'הרחוב הגדול'. בשנות ה-30 של המאה ה-19 הרחוב נקנה ב-113 רופי כשטח של אדמות ביצה וחצה מטעים של אגוזי בטל ופירות. לסינגפורים הוא מוכר בזכות האיצטדיון הישן העומד במרכזו ופארק השעשועים New World שפעל בתחומו עד שנות ה-80 של המאה הקודמת. כיום, האיזור שופע הוסטלים ומרכזי תרמילאים  ובשנה האחרונה החל מתמלא בשפע של בתי קפה מיוחדים ובתי עסק מעניינים. אלה דוחקים את רגליהם של המוסכים ומועדוני האורות האדומים שהיו פזורים בו בעבר והופכים אותו למתמודד ראוי על התואר 'מעוז היפסטרי' בדומה לשכונת Tiong Bahru האגדית.
אנו לקחנו לעצמנו אחר צהריים של סוף שבוע לשוטטות וגילוי האיזור, אלא ששפע הפנינות שגילינו יאפשרו טיול יום רגוע או אפילו סטייקיישן באחד המלונות הקטנים המתפתחים ומשתפצים לאורך המסלול. 
את אחר הצהריים שלנו התחלנו בתחנת לבנדר. מקור השם לבנדר, שמו של אחד הרחובות הראשיים באיזור, בסירחון שאיפיין את ימיו הראשונים. המטעים שמצדי הרחוב דושנו בצואת אדם, ומפעל שעמד בסמוך לתחנת הMRT הנוכחית ייצר גז ותרם גם הוא לריח שאיפיין את המקום. תושבי המקום קראו לו בציניות – "לבנדר" והשם נשאר.
מתחנת לבנדר חצינו את הכביש וצעדנו לאורך רחוב Horne Rd.. מצידו השמאלי של הרחוב תחילת מסלול משחקי רחוב סינגפורי. מול הFairprice משטח שח-מט ענק ואחריו שולחנות דמקה ומשטח דמקה על הרצפה.
חצינו את הכביש ופנינו ימינה לשדרת King George’s. תחנה 
ראשונה – AEIOU Cafe. בית קפה ווינטג'י יפיפה
הבנוי בתוך חנות עתיקות ישנה (השלט בחוץ 
עדיין מכריז על המקום כחנות עתיקות). בפנים קשקושים יפיפיים לרכישה (לא יאומן, אבל יצאנו משם עם נבל בורמזי עתיק...) וקפה קר וטעים המוגש בתוך כוסות ענקיות שהן בעצם בקבוקי 
וודקה חתוכים. גולת הכותרת כאן היא קפה אבוקדו (!!!). אבוקדו??? מפתיע אבל מעניין – ושווה התנסות.
בהמשך רחוב המלך ג'ורג' ובאותו צד – The Refinery. מסעדת גריל והמבורגרים מומלצת בעיצוב שחור לבן 
מיוחד. בקומה השלישית בבניין וכחלק ממתחם הRefinery שטח עבודה עצום עם סדנאות אמנים שביום ראשון 
לצערנו היו סגורות. בהמשך נגלה שבשיתוף עם הChye Seng Huat Hardware cafe נערכות במקום מספר פעמיםבחודש סדנאות יצירה של עבודה בעץ ובעור ושזירת פרחים. 
המשכנו שמאלה לרחוב לבנדר ושם על פינת רחוב Cavan Rd מצאנו את בית הקפה ה'עגול' The coffee shot. ואם 
בסדנאות עסקינן הרי שבית הקפה החמוד מאפשר לקיים סדנאות קטנות בתחומו ואכן באותו יום התקיימו בו 
סדנת איפור וסדנת תכשיטים. האחרונה תפסה את עיני והיא הועברה על ידי בחורה צעירה בשם סמנת'ה. את 
 הסדנה ניתן להזמין והיא מתקיימת עם שלושה משתתפים ומעלה. במהלך הסדנה, מלמדת סמנת'ה ליצור שרשרות וצמידים יפיפיים, צמיד ושרשרת לכל משתתפת בסדנה מחרוזי זכוכית צבעוניים ברמה גבוהה מאוד.
המשכנו על רחוב לבנדר ופנינו שמאלה לרחוב Hamilton Rd. מייד מימין חנות עתיקות קטנה עם ריהוט אינדונזי וסיני וקבוצת פועלים חייכנים המחדשים ריהוט עתיק. החנות דחוסה אבל מלאת הפתעות ונראה שהמחירים עדיין 'בטעם של פעם'. המשכנו עד סוף הרחוב בכיוון רחוב Horne. משמאל, סמטה קטנה עם מדרגות סלילניות והמשך למסלול משחקי הרחוב. והפעם – על הרצפה מבוך 'פוקימון' ולצידו משחק Pink Pong – לא זו לא טעות, שולחן פינג פונג בצבע 
ורוד זרחני המזמין את העוברים בסמטה לעצור ולשחק מספר סיבובים – המטקה והכדורים – מחכים. בהמשך רחוב המילטון כנסיה פינתית גדולה בסגנון אסיתי עם פגודה מרשימה וממול האיצטדיון המקומי המפורסם. פנינו ימינה ושוב ימינה לרחוב Tyrwhitt.

רחוב Tyrshitt משופע הוסטלים וB&B ברמות שונות וביניהם משובצים בתי קפה חדשים וחמודים וכמובן Food 
court לתרמילאים החסכנים. אל הרחוב עוד נחזור בסוף המסלול לבירה מצויינת, אך בינתיים, לטובת הנפש, 
העדפנו עצירה קלה להתרעננות רוחנית. מעט לאחר הפנייה ימינה, מצד שמאל – מקדש בודהיסטי יפיפה עם 
גלגל תפילה ענק, פעמון תפילה והנחיות באנגלית. בהתאם להוראות סובבנו את הגלגל, שיננו Om Mani Pad Me 
Om וצילצלנו בפעמון. הקדשנו עוד כמה רגעים לשמוע את צלצולי הפעמונים העדינים נישאים בחלל המקדש 
לאחר התרפיה הרוחנית הרגשנו מוכנים להמשיך בRetail Therapy. ממש מעבר לכביש מהמקדש עומד מוסד 
ותיק בשם Chye Seng Huat Hardware. המוסד הותיק שימש בעבר בית מלאכה לעבודות מתכת ועץ והוסב כיום 
לבית קפה טרנדי ויפה עם חצר ובה מתחם קליית קפה עם מכונות קלייה ענקיות וקומה שנייה ובה סדנת 
בריסטרים וחנות קטנה למוצרי מעצבים מיוחדים. החנות מפעילה גם היא, בשיתוף עם הRefinery שהוזכרה בראשית המסלול סדנאות יצירה בעור המתקיימות במקום או במתחם האמנים שמעל הRefinery.
המשכנו עד קצה הרחוב ופנינו שמאלה לרחוב לבנדר. משמאל, שורת חנויות וביניהן נחבאת גלריה קטנה – At 
Ease Gallery. בגלריה כמה עבודות יפות, אבל בעיקר הזדמנות לשיחה עם האמן העובד שם על ציורים חדשים. 
כך שמענו על שתי עבודות שלו שנעשו ברוח הפאנג שוי ובהן פרי המסמל שגשוג, בקבוקים המבטיחים צמיחה וביצים המסמלות התחדשות. 
המשכנו לצעוד לאורך רחוב לבנדר הסואן ופנינו שמאלה לרחוב Jalan Besar, הרחוב הגדול שהעניק לשכונה כולה 
את שמה. לאורך הרחובות הראשיים (לבנדר ובסאר) קיימים עדיין מועדוני קריוקי וחשפנות ועסקי Spa שרמת 
הלגיטמיות שלהם לא ברורה... אנו מניחים שעם הזמן יידחקו רגליהם של המקומות האלה עם העלייה ברמת המקום ומחירי השכירות איתה. 
מימיננו, על Jalan Besar מצאנו את מסעדת הSuprette המומלצת שהיתה סגורה (ותיפתח רק לאחר שש בערב). 
התנחמנו בסיבוב קצר בלובי של מלון Kam Leng היפה המעוצב בסגנון שנות ה-70 עם רהיטים ישנים ומיוחדים. 
המלון, נבנה בשנת 1927 על ידי מליונר הונג קונגי עלום שהסתיר את זהותו לאורך כל השנים וחשף אותה רק 
לאחרונה. מעט הלאה ובאותו צד מבשלת בירה משנת 1925 ומכאן גם שמה – The 1925 Microbrewery. דודי 
בירה ענקיים וקירות מתקלפים יוצרים עיצוב מעניין והבירה המקומית מיוחדת ומלאת ריחות וטעם עשיר. 
ביציאה מהמבשלה המשכנו על רחוב בסאר ומשמאל – בפנייה לרחוב Foch גילינו גריל ויטנאמי חמוד שיזכה 
לביקור המשך ביום רעב יותר Lang Nuong Vietnam. מקום קטן עם דליי גחלים, רשתות גריל עליהן ותפריט ויטנאמי שנראה אותנטי ומבטיח.
היום התקרב לסיומו ועל פינת בסאר וKitchener גילינו מלון חמוד שהיה יכול לשמש עצירה ללילה בStaycation. כששאלנו בהמשך על מלון הAqueen Jalan Besar  זכינו להרמת גבה, אלא שהחדרים שהראתה לנו פקידת הקבלה נראה נקיים וחמודים. נראה שהמלון זכה לשיפוץ לאחרונה, אבל תדמיתו עדיין מפוקפקת. לאורך המסלול ראינו מספר מלונות דומים שבעבר נחשבו מפוקפקים אך זכו לשיפוץ נרחב ועדיין לא נפתחו. שווה לעקוב.
פנייה שמאלה לKitchener ומייד שוב שמאלה החזירה אותנו לרחוב Tyrwhitt שעם רדת הערב התמלא חיים. הצצנו בTiramisu Hero – בית קפה חמוד המוקדש לחתולים ולתכשיטים וקשקושים בהשפעתם, וישבנו לעוד כוס בירה תוצרת בית בDruggist הסמוך לו. עוד מוסד ותיק ששינה את פניו – ממקום מושב אגודת הרוקחים הסינגפורית למבשלת בירה עם שפע של בירות מיוחדות. חדר הכניסה למקום מעט ריק, אלא שהקסם האמיתי נמצא בחדר האחורי, עם כורסאות וינטג' חמודות ופלטות מתכת על הקיר המפרטות את כל בתי המרקחת הסינים המורשים שהיו קיימים בתקופת פעילות האגודה. גם את השירותים שמאחור לא כדאי לפספס עם גרם המדרגות הסלילני התכלכל וברז שטיפת הידיים המורכב למעשה מידית מזיגת בירה. טעמנו את הבירה הלימונית שמכינים במקום וצלחת חמוצים ויטנאמים ונהננו מהטעמים המיוחדים.
 
בדרכנו חזרה לכיוון תחנת הרכבת פנינו ימינה לרחוב Horne. משמאל חלפנו על פני הTwo Bakers עם הפסטות המומלצות ועל פני הBravery café בעל העיצוב התעשייתי המגניב עם המנות המבטיחות. אספנו את הנבל הבורמזי שחיכה לנו בסבלנות בתחנתנו הראשונה, המשכנו ישר ופנינו שמאלה לרחוב Penhas לקינוח יום מושלם   בAntoinette. בית קפה צרפתי יפיפה, עם עיצוב מוקפד שכאילו נגזר ישר מסמטה פריזאית. חגיגה לחושים עם צבעים, ריחות וטעמים אותנטיים. נהננו מתה Antoinette – תערובת ריחנית, עשירה ומיוחדת וממקרונים צבעונים ומצויינים ולא שכחנו גם לקחת שלל טעימות לילדים שבבית.
את היום סיכמנו בתערובת של רשמים מפתיעים. לאורך המסלול לא הצלחנו להוריד את העיניים מבתי החנויות, הShophouses הצבעוניים המשומרים ומשופצים בקפידה. הצבעוניות המוקפדת על רקע הבניינים הגבוהים, הקונדואים והHDB האחידים יוצרת קונטרסט מרתק. ניגוד שמתחרה רק עם הניגוד שברחוב בין ישן לחדש, בין עתיק לווינטג'י, ובין סליזי להיפסטרי מתחדש. שכונה יפיפיה ומומלצת לביקור יום או אפילו לשהייה של לילה. אנחנו יצאנו מלאי חוויות וכמובן... נבל בורמזי עתיק.
 
 
 
 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים