שנחאי רונית ירמות

דף הבית >> שנחאי רונית ירמות
שנחאי עם חברה- פעם ראשונה
רונית ירמות
פטפטנו בינינו, רחלי ואני, ומצאנו ששתינו נותרנו ללא בעלים, שנסעו לארץ הקודש, ולמה שנישאר סתם לבד בבית? ניסע לסין. שנחאי, 
ובהמלצת זה שאני תלויה בו, הוספנו את ננג'ינג. לא זוכרת מתי יצא לי לטייל עם חברה. סינגפור מזמנת לי כאלה מקרים של פעם ראשונה, אפילו בגילי המופלג.
עוד חוויה לרשימה. בדרך נוספו עוד כמה " פעם ראשונה" עבורי, ובהם חשבתי לשתף אתכם, שלא תשתעממו מידי.
זו לא פעם ראשונה שלי בשנחאי, הייתי מהעבודה שלי והתלוויתי ליהודה בעבודה שלו. ערב פה ערב שם, לא הרגשתי תיירת. אז זהו שהפעם כן.
פעם ראשונה ברובע הצרפתי, סביבה לתייר הרב לאומי. פעם ראשונה התלהבתי משדרות עצים עירוניות. 
עצים ירוקים, בריאים, מצלים. היה משהו מוכר בעצים. עלים דומים למייפל. סברתי שהעצים יובאו מצרפת. 
אחר כך ראינו את אותם העצים בכל רחבי שנחאי ובננג'ינג. כנראה משהו סיני. היום בפגישת מדריכי המוזיאון 
סיפרתי לחברה צרפתיה על העצים והתברר שהם מכונים בסין FRENCH TREES, וזהו סוג של PLATANUS... 
דולב בעברית. איך לא זיהיתי? הלוואי גם עלינו שדרות דולב עירוניות.
(צילום רונית)
 
באותו רובע צרפתי, למען הדיוק במתחם XINTIANDI, גילינו מזרקה מוקפת בחברים פו-לו-שו בהטיה מערבית 
עכשווית של פסלת הולנדית-סינית WU-CHING-JU. בכלל לא דומים לאלה שפוגשים כאן. מסורת מתחדשת.
 

פעם ראשונה שראיתי כסף בצורת כלי עבודה חקלאיים. פרוטו מטבעות. התפתחות מלפני 3000 שנה. זה לא 
דקר להם בכיס?
 

(צילום רונית)
 
הסתובבנו לנו ברובע הישן בין סמטאות צרות – כאן חיים. הכביסה התלויה המלהיבה, הצבעים, צורות התליה, 
פטנטים, יצירתיות. מציצים לפתחים, מה מבשלים? משחקים קלפים ליד שולחן, מוקפים בקהל, כנראה טורניר 
שבועי. ו – באמת מזמן לא ראיתי אנשים עומדים בחוץ לצילום משפחתי. אז צילמתי.
 
(צילום רונית)
 
אף פעם לא ראיתי ילדים שלא נבהלים מדרקון. יושבים עליו ונחים. בפארק יויואן.
 
(צילום רונית)
 
בסיבוב לעבר שלנו, הגטו בשנחאי, בגינה קטנה וחמודה, גילינו את דגלינו מעל לאריה. אף פעם לא ראיתי. 
אגב בית התרבות של הגטו היהודי הוסב ל"ברודוויי באר"...
צילום רונית
 
לסיכום – היה מוצלח. שנחאי עיר שכף לתייר בה. על ננג'ינג בפעם אחרת...
 
לייבסיטי - בניית אתרים