תחרות שחמט

דף הבית >> תחרות שחמט
טורניר השחמט ה-68
ליליאן סגס
הייתי ושרדתי להעביר לכם מעט מהחוויה הדו-יומית שעברתי עם ילדיי בטורניר השחמט ה-68

של בתי הספר בסינגפור. יום שני ה-20.3 נפתח הטורניר בתרועה רמה.
באולם ספורט מרווח בPasir Ris ,שהפך בן יום לממלכת שחמט, נערכו שולחנות מלך ארוכים שכוסו במפות בצבע אחיד. בראש כל שולחן עמד לוח רישום של כלל התלמידים המשתתפים. בסדר מופתי הונחו להם לוחות השחמט וביניהם אחר כבוד השעונים שקובעים הכל.
כל הנכנס לאולם, הרגיש מייד את העוצמה והממלכתיות, שהפכו את אולם הספורט לאולם אירועים מכובד וממלכתי, וכיאה לכזה, הוא נפתח בהמנון הסינגפורי.
השחקנים התמודדו,זה מול זה , משני צידי המתרס של השולחן, כל תלמיד התמודד בקטגוריית הגיל שלו. בסינגפור כמו בסינגפור לוקחים הכל ברצינות, בשולחן המרכזי ישבו שלושה שופטים ולאורך השולחנות עמדו משקיפים ושופטים. תפקידם היה לשמור על כללי וחוקי
המשחק ,ובמיוחד על מהלכים לא חוקיים המתבצעים במהלכו. מי שנתפס מבצע מהלך לא
חוקי, מפסיד והנצחון עובר אוטומטית ליריב.
החוקים ברורים ונהירים לכל משתתפי הטורניר.

כל נבחרת בית ספר מלווה על ידי המאמן שלה. אפשר היה לחתוך את השקט בסכין.
הטורניר חולק לתשעה שלבים ,כל שלב יכול להימשך שעה , ויכול להסתיים אחרי דקה.
הזמן המוגדר ההתחלתי הינו חמש עשרה דקות ועשר שניות ,כל מהלך נוסף במשחק מזכה בעשר שניות נוספות.
לכל שחקן יש את הטקטיקות והאסטרטגיות שלו. 
הטורניר נמשך יומיים ,חמישה שלבים ביום הראשון, וארבעה שלבים נוספים ביום השני, הניקוד הינו מצטבר.
כל שלב מנגן סימפוניה אחרת על נימי הלב ועל העצבים במקביל, תלוי באיזה צד אתה: המנצח או המפסיד.



אם אתה בצד המפסיד ,זה בהחלט לא לבעלי לב חלש, אתה רואה את הילד שלך עם פנים עצובות, עיניים נוצצות; שנייה אחרי שהדמעה הראשונה נוזלת בצדודית העין מגיעה ההתייפחות והבכי הגדול; הפורקן, שבעקבותיו מגיע השקט שאחרי"ההפסד", אתה שוקל כל מילה בקפידה, מתחיל בעידוד קל עובר לעידוד אינטנסיבי. מפריח קלישאות שגדלת עליהן: "עשית את הכי טוב שלך", " You loose some you win some", "רק מי שמפסיד יודע להעריך נצחון מהו" "תסתכל על חצי הכוס המלאה" וכו. ואז מגיע "המהפך" הניצחון. אתה חש שעוד שנייה הלב מנתר ממקומו, והגאווה, הו הגאווה כשאתה רואה את הילד שלך מאושר מהנצחון ,אתה מבין שהוא התמודד עם האתגר האינטלקטואלי, וזה פשוט ממלא אותך.
אסכם את החוויה ב"זה רק ספורט" הנע במנעד של רגשות רחב, בין הפסד לנצחון, בין תמיכה לגאווה, והכי חשוב קצת לימוד על אהבה והמון המון ענווה. 
אז עד לטורניר הבא מאחלת לכולנו שנחווה כמה שיותר ניצחונות ונתמודד עם כמה שפחות הפסדים.
חשוב לזכור , ההפסד הוא עוד שלב בדרך לניצחון. you loose some ,you win some.
אמא גאה ליהונתן ויואב שהוסיפו המון אופי לטורניר.
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים