תעצרו את הכדור לילך מידן

דף הבית >> תעצרו את הכדור לילך מידן
תעצרו את הכדור
לילך מידן


זו רק אני או שהבדלי השעות בין המדינות משגעים גם אתכם?
יומיים! יומיים שלמים לוקח למ' חברתי ולי להצליח להגיע לשיחת טלפון שקטה. למעשה אנחנו עדיין מנסות. זה הולך ככה:
פנויה לדבר?
בדיוק הילדים נכנסו. יותר מאוחר?
אחלה. תסמני כשתתפני
פנויה? עד שזזנו וארוחת ערב ועכשיו חייבים לצאת. ננסה מחר?
כן מחר
בוקר טוב – מה מצבך? התעוררתי
בוקר טוב לך. מחוץ לבית . ננסה עוד שעה?
כן.
תפוס אצלך, תתקשרי כשתסיימי.
עם אמא שלי – אפשר עוד עשר דקות?

וכן הלאה וכן הלאה. ואל תגידו אתן לא רוצות. זה פשוט מטורף העניין הזה עם הבדלי השעות. כשאתה פה במזרח כבר באמצע היום, אנשים חוכחים בדעתם בארץ מה לאכול לארוחת בוקר אם בכלל. כשיש ארועים מגניבים בארץ שדורשים עדכון מיידי – במקרה הטוב אקבל דיווחים למחרת בבוקר. זה לא עסק עם הכדור שהוא גדול . לא היה יותר פשוט שכולנו נהיה באותו זמן? תחשבו על זה.

בן זוגי בארה"ב ואני אומרת לו : בוקר טוב. אצלי כבר מחר. אתה למעשה עוד חי באתמול. רוצה לשמוע חדשות של יום חדש? וכל זה נראה לנו לגמרי שפוי. טסים כל הלילה ומגיעים לעוד לילה. 
עת לקום או עת לישון? אתה עייף או לא? לזרום עם זה או לחנך את הגוף מהר שלא יתבלבל חלילה. תישן, לילה עכשיו. או לחילופין: תחזיק מעמד, זה יום כאן. אז מה אם אצלך עדיין לילה?

אז כן, הנה עוד סוגיה קטנטונת מחייה של זאת שחיה מחוץ לארצה.
אל תתיאשו עם הטלפונים. אני זקוקה לזה:)
 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים